הקדמה
העיסוק בפרישה לגמלאות באתר העוסק בניהול ומיומנויות ניהול, נראה לכם תמוה?
דווקא בעולם המודרני (המאה העשרים ואחת) פרישה לגמלאות הפכה לנושא מורכב מתמיד. המסר העיקרי במאמר זה מתחבר לכלל "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ובהתייחסות לנושא הפרישה – גם את הפרישה עצמה וגם את התקופה שאחריה צריך לתכנן מבעוד מועד.
במאמר זה נעסוק במגזר השכירים. לעצמאיים, ככל הנראה, הנתונים והמשמעויות שלהם שונים.
זאת, למרות שהחיתוך בין שכירים לעצמאים משתנה ודינאמי.
דיון
"בעולם הישן", אדם היה נכנס למעגל העבודה בשנות העשרים. מי שבחר להיות עובד שכיר, "נצמד" בדרך כלל למקום עבודה ופרש לגמלאות בגיל החוקי. האפשרויות של הפורש היו מצומצמות למדי, איזשהו תחביב או בילוי בקופת חולים על כל המשתמע.
העולם המודרני מאופיין בהחלפת מקומות עבודה, החלפת סטטוס משכיר לעצמאי וחזרה ושחיקה גדולה. תוחלת החיים התארכה משמעותית ומגוון האפשרויות העומדות לבחירת הפורש גדל משמעותית.
בכל מדינה יש חוק הקובע את גיל הפרישה אבל בפועל הפרישה נקבעת, על ידי העובד/ת, גם על פי גורמים משפיעים נוספים. בישראל, החוק מחייב פרישה לגמלאות ב"גיל קובע" רק במגזר הציבורי. במגזרים האחרים עובד יכול להמשיך לעבוד או להצטרף כל עוד הוא רוצה והמעסיק מוכן.
פרישה בפועל היא פועל יוצא של: המצב התעסוקתי, בריאות, מצב כלכלי והעדפות הפרט לגבי המשך חייו.
הבריאות היא מרכיב דומיננטי ומגביל תוכניות. למרות זאת, יש אנשים בבריאות לקויה שלא עושים לעצמם הנחות ומתמודדים כדי לתת משמעות לגוף ולנשמה.
גם המצב הכלכלי משפיע, ולכאורה מרכזי, אבל לרבים בעלי המודעות למהות החיים המרכיב החשוב הוא המשמעות כערך עליון. מי שמבינים זאת, מצליחים להגיע ל"משמעות" גם חרף בעיות כלכליות או בריאותיות.
"תת הכותרת" של פרישה ו"משמעות" היא להיות פעיל, כל אחד וטעמיו. לימודים, עבודה, פעילות ספורטיבית, פעילות חברתית, נסיעות ותיירות, התנדבות. תרבות הפנאי מאוד מפותחת וכל אחד יבחר את מבוקשו לפי רצונו, כישוריו ויכולות המימון.
עדיין יש מי שמעדיפים שיגרה של נהנתנות "בטן גב" אך היא בעלת פוטנציאל אסוני לטווח הארוך.
את כל האמור רצוי וצריך להכין מראש בדגש על אלה שהיצר שלהם מוביל אותם להמשיך ולעבוד. יצר משום שהדחף הזה במקרים רבים בא ממקום של צורך נפשי ולא כלכלי, או רציונלי אחר.
מבחינת פלטפורמות תעסוקתיות לצורך חיפוש עבודה לאחר פרישה, בעניין זה עובד הכלל הידוע, תגדיר את הביקוש באופן הגיוני, תהיה מוכן להתפשר ואם תתאמץ מאוד, תמצא את מבוקשך.
מסרים עיקריים
פרישה לגמלאות יכולה להתקבל על ידי הפרט כיציאה לחלק המהנה והנעים של החיים ויכולה להתקבל כטראומה. הפרקטיקה מלמדת שחשוב להגיע לשלב הזה מוכן ברמה של ציפיות ותוכניות כדי להימנע מחששות וחרדות.
את הציפיות צריך למפות ולשם כך הפרט והמעגלים הקרובים אליו (בן/בת זוג, ילדים קרובים ועוד), ואם יש צורך מוטב להיעזר במומחים לדבר. את הציפיות צריך לתרגם לתוכנית עבודה.
המסר העיקרי הוא: לשמור על רמת פעילות שוטפת, יום יומית, ומגוונת, רבת תחומים.
תגיות: פרישה לגמלאות, מחזור חיי ארגון
מעניין מאוד ומסרים חשובים. הייתי מוסיף את נושא הסיוע לילדים בנושא הנכדים שלפעמים מרוב רצון לסייע זה הופך לנטל. כלומר החשיבות של מתן הסיוע בצורה מבוקרת שלא תפגע בבריאות או בתכניות של הפורש יתר על המידה. אנחנו מכירים שני מקרים שהסבתות וסבים מותשים ממתן הסיוע כאשר ילדיהם רואים זאת כמובן מאליו. דש 🙂