ניהול, קבלת החלטות והמדיה בעתות משבר

מגפת הקורונה כמקרה בוחן

 מבוא

מגפת ה"קורונה" ובריאות הציבור הפכו לנושא מרכזי למדינה ולאזרחיה אף יותר מנושאי פוליטיקה וכלכלה.

בימינו, "התקשורת" היא שחקן מרכזי בכל תחום והשפעתה אספקת מידע לציבור תוך נגיעה בשרשי "אמון הציבור", הסתה, מחנאות ומאבק להשגת יעדיהם של גורמים אינטרסנטיים ומניפולטיביים.

דוגמא אקטואלית (נובמבר 2021) ומאלפת, הלקוחה מעולם העסקים, היא החקירה שניהלה "רשות התחרות" על התיאום בין רשתות המזון. הופעת  בכירי הענף, ההצהרות שהשמיעו וטיפול התקשורת בסוגיית ההתייקרויות הצפויות, מלמדת על השפעתה של התקשורת על עולם העסקים והצרכנים.

המיקוד במאמר זה הינו: השפעת המדיה על מקבלי החלטות בארגונים בעתות משבר, בדגש על פגיעה באמון הציבור.

התקשורת הפכה לשחקן מרכזי בכל תחומי החיים והעסקים ולכן כה חשוב לנתח את השפעתה והפעם נעשה זאת דרך הפריזמה של המגפה.

מאמר זה ינתח את התחום על פי מושגי יסוד של המתודולוגיה המודיעינית – אמינות המידע, המקורות, מהלכים מניפולטיביים והקשר שלהם לניהול וקבלת החלטות.

ערוצי התקשורת

על ערוצי התקשורת נמנים – ערוצי הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות הכתובה, בדיגיטל וגם ברשתות.

בכל אלה מופיעים גורמים מקצועיים רלוונטיים, גורמי ממשל, מומחים ומדענים עצמאיים,  פרשנים, כתבים לענייני רפואה ובמעגל השני – גורמים בשלטון המקומי, גורמים במערכת החינוך, פיקוד העורף נציגי מגזרים – חרדים, ערבים ועוד

המאפיינים הבולטים של תת הפרק הזה: הצפת מידע, ערוב מושגים – נתונים, מידע, הערכות ופרשנויות –  בעלי עניין ומומחים מטעם עצמם המייצרים תופעות של דיסאינפורמציה ופאניקה בציבור (לפחות בחלקו).

המקורות וסוגי החומר המופץ

אל השיטפון המתואר לעיל יש להוסיף ריבוי מקורות וסוגים של חומר:

• מקורות – גורמי ממשל, קופות החולים, בתי החולים, מדענים.
• סוגי חומר – נתונים מספריים וגרפים מהארץ וממדינות אחרות לצורך השוואה.

הלקוח – הציבור הרחב

הגדרת הצורך

המושג "לקוח" מחייב הבהרה. הציבור, באופיו הינו הטרוגני. יש כאלה שמתעלמים מן המשבר. והעיסוק התקשורתי ב'קורונה' לא מעניין אותם. יש רבים שהנושא מעניין ומדאיג אותם אך הם מתקשים "לעכל" את הפרסומים.

נקודת המוצא שלנו היא שמרכזיות הנושא והדאגה לבריאות, הופכת ציבור גדול מהרגיל לצרכן מידע. ובנושא העסקי, הדאגה לשרידות. לכן, איכות המידע, עדכניותו, מידת דיוקו וזמינותו יוצרים ביקוש חריג מן הרגיל.

ומהו אותו "ביקוש למידע"? אנו מייצגים כמובן את דעתנו המינימליסטית, היא בוודאי איננה זהה לערוצי התקשורת להם סדר יום שונה, הצפה לצורך זכייה ברייטינג.

הביקוש בעיקרו מתייחס לנתונים על התופעה, הערכת מומחים, בקשת מגוונת של עמדות ודעות, מדיניות ממשלתית ותוכניות פעולה. האמור, למעט עמדות מומחים ופרשנים. כל אלה צריכים לצאת אל הציבור מגורם ממלכתי מוסמך.

פילוח – איכות המידע

מספר דוגמאות כדי להמחיש כיצד "קלקולים בתהליך" גורמים לחוסר אמון, לעיתים קריסה, של תהליך טכני במהותו:

• במהדורת חדשות אחת – כאן 11 בתאריך 20 יולי 2021 – מופיעים שני כתבים המוסרים שתי גרסאות שונות לאותו נושא – ירידה במועילות החיסון לבני 60 ומעלה! ריבוי דעות הינו לגיטימי וחשוב אבל פסול כאשר מפיצים עובדות סותרות!
• תקלות בהפצת המידע.

הגורם התרבותי ו"הפסיכולוגיה של ההמון"

גורם מרכזי להתמודדות עם המשבר הינו התנהגות הפרט ובאיזו מידה הוא לוקח אחריות אישית על טובתו, וטובת משפחתו ומהם על הסובב אותו.

כאשר "התנהגות הפרט" מבטאת אחוז גבוה של אזרחים, התקשורת הופכת את התופעה לצונאמי תדמיתי בעל כוח הרס בלתי מבוקר ולא נשלט.

סיכום

במאמר זה עסקנו בממשק מידע ותקשורת ברקע מגפת הקורונה. ממשק זה ותוצאותיו יהיה רלוונטי גם במשברים עסקיים ואחרים.

במדינה חופשית אי אפשר לצנזר את התקשורת אם היא פועלת במסגרת החוק והקודים המקובלים. ולכן, הכתובת להבטיח דו-שיח מועיל ונקי עם הציבור מוטלת על מקבלי החלטות והטיפול שלהם במידע. במילים אחרות שליטה במידע, בתכנים!

במקרה זה צריך לנהוג על פי כללים אלה:

• דיווח מוקפד על ידי גורמים מוסמכים בלבד
• תשומת לב להפצת מידע אמין ובמועדים קבועים, תוך התייחסות לדברור מקצועי המקרין אמינות והרגעה.
• צריך לעשות כל מאמץ שלא לפרסם מידע חלקי על ממצאים ועבודת מטה ובעיצוב החלטות בענייני מדיניות. המשמעות האופרטיבית – מניעת הדלפות.
• האמור מתייחס בעיקר לראיונות והשתתפות בפאנלים תקשורתיים.

העיקרון המנחה בהפצת מידע צריך להיות איכות ולא כמות. הצפת מידע, עם קורטוב מניפולציה ורדידות מקצועית עיתונאית גורמים נזק של ממש שעלול להחמיר עם הזמן.

תגיות: קורונה, מודיעין, קבלת החלטות