ניהול וקבלת החלטות – היכולת האישית להכיל מצב מורכב.

התמודדות עם קונפליקטים ואי וודאות במצבי משבר.

מבוא

משברים מקומיים וגלובליים במגוון תחומי חיים הם תופעות מוכרות. בשנת 2008, העולם עבר משבר כלכלי חריף. יש מדינות וארגונים אשר צלחו את המשבר בקלות, ויש מי שחשים בתוצאותיו עד היום.

המושג "שיגרה" איננו מושג אולטימטיבי. החיים מזמנים לנו דרך קבע, הפתעות והאדם הסביר לומד להתמודד עימן ולחזור לשגרה שהייתה ולמציאות שהוא יודע להתמודד ולחיות עימה. התנהלות במציאות משברית חייבת להימצא תמיד בארגז הכלים של כל מנהל, קל וחומר, כשהמשבר ממושך ומקיף. ראה מאמר בשם קבלת החלטות בתנאי אי וודאות ובמצבי משבר שפורסם ב"זרקור" בחודש אוגוסט 2020.

מגפת הקורונה (2020-2022) איננה "עוד אירוע" וכמשבר היא תיזכר אף יותר מהמשבר הכלכלי בשנת 2008. הקורונה טלטלה את חיינו בכל התחומים וכללי המשחק השתנו לחלוטין. האפקט הבולט ביותר הינו, שגם הרשויות בארץ ובמדינות העולם הנושאות באחריות לשמר את צרכינו הבסיסיים, בדגש על הזכות לחיים, מגששות באפילה ומתנהלות באי וודאות.

בפועל, איבדנו את היכולת  לבנות שגרה חדשה לאורך זמן והתנאים השתנו וישתנו בשנים הקרובות ללא יכולת לעצב שגרה קבועה אחרת

שלושה מאפיינים בולטים למצב משברי:

  • ברוב המקרים אין באופק תאריך תפוגה. אומרים לנו "נצטרך לחיות עם הנגיף עוד מספר שנים".
  • המצב איננו לינארי אלא תזזיתי – ולכן איננו יכולים לעצב שיגרה המותאמת למצב. ההנחיות משתנות לפי מצב המשתנים המשפיעים על המשבר ואינם בשליטתנו.
  • לעיתים משבר מלווה באי וודאות. המשבר הנוכחי מלווה בשכבות רבות של אי וודאות.

משמעויות על הנהלות וארגונים

מדינות, ארגונים ואזרחים, באופן כללי, אינם במצב של תוהו ובוהו. מדינות אינן קורסות, אנשים קמים בבוקר ויוצאים לשגרת יומם, לעיתים קשה מאשר בעבר, וילדים הולכים לבתי הספר. עסקים חדשים נפתחים ואחרים נסגרים.

האירועים משפיעים, יותר או פחות, על ההתנהלות והתפקוד היום יומי בשל פגיעה בחוסן האישי של כל מי שאינם מיומנים בתפקוד במצבים מורכבים (בעצם רובנו).

האמור בולט במיוחד אצל אלה שמכהנים בתפקידים עם אחריות גדולה שאינם בנויים להתמודד, לאורך זמן ממושך, עם משברים שמועד סיומם אינו נראה לעין.

הקורונה מדמה מצב של התמודדות עם קונפליקטים ואי וודאות בארגונים, מצב קלאסי עימו מתמודדים מנהלים בעמדות מפתח בארגוניהם.

 

משמעויות ברמת הפרט

עובדים הנושאים באחריות לאנשים, תהליכים ומשימות במסגרת תפקידם הבכיר בארגון סוחבים עימם מהבית ומהמשפחה "מטען חורג" נוסף במונחים של מחשבות ודאגות, בהקשר למצב המשברי.

הביטוי לכך יכול לבוא במספר תחומים, חלקם או כולם:

  • בעיות בריאות גופנית או נפשית, אמיתית או מדומה.
  • העדר יכולת ריכוז, פגיעה בשיקול הדעת והביטחון העצמי.
  • רתיעה מקבלת החלטות ונשיאה באחריות.
  • העדר יכולת לתכנן לטווח הארוך – בכל התחומים.
  • קשיים בתקשורת אישית וביחסים בינאישיים.

"עוצמת האיום"  והביטוי שלה יהיו שונים מאדם לאדם, מארגון לארגון וכך גם ההשפעה והנזקים לטווח הקצר והארוך.

משמעויות ברמה הארגונית – תובנות והמלצות

החיים האישיים עברו טלטלה וכך גם המציאות במקומות העבודה.  התעורר צורך לזהות את השלכות המצב על כל תהליכי העבודה ביום-יום וחיפוש אחר הפתרונות הנדרשים לארגון ושגשוגו.

  • כל תחומי הפעילות של הארגון מחייבים בחינה – מחזון ומטרות ועד לתשתיות ותהליכי עבודה וזיקתם לסביבה המאופיינת במשבר בה פועל הארגון.
  • אין להוציא מכלל אפשרות שהמצב יחייב התאמות או שינויים בהגדרת מטרות ויעדי הארגון. זהו מצב קלאסי של הזדמנות לבחון "סיכויים והזדמנויות מול סיכונים".
  • "מטלות התכנון" בעידן של אי וודאות קיצונית ומוגברת היא הקשה מכולן ומחייבת הערכות מתאימה – שם המשחק "יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא".
  • יש לחפש את "משנה המשחק" (GAME CHANGER) וגם כאן, היכולות הטכנולוגיות עשויות להוכיח את עצמן בפתרון בעיות אד-הוק ולטווח הארוך.
  • במצב משברי, לגיטימי לשדר אי וודאות לגבי מה שיודעים על המצב אך חשוב להפגין וודאות וביטחון לגבי מה שעושים.
  • הנהלה צריכה לשדר רוגע בגדר "יש קברניט המנווט את הספינה" ואפשר לסמוך עליו.
  • חשוב ביותר להימנע מתזזיתיות (החלטות סותרות). הדבר משדר "חיפושי דרך אקראיים" במקום יציבות.
  • שמירה על שקיפות ותקשורת פנים ארגונית מקצועית: עיתוי, ניסוח וסגנון, כתובת למשוב עובדים יבטיחו התגייסות ומחויבות העובדים לארגון
  • דאגה לרווחת העובדים וסיוע בפתרון בעיות אישיות של העובדים

תגיות: קורונה, ניהול

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *