הקדמה
כותרת המאמר מתארת מצב קיים שהוא לחם חוקם של צבאות וארגוני ביטחון. הבעיה היא שהמושג "מצבי משבר" הינו אמורפי למי שאינו מיומן ומחייב חידוד והבהרה.
גם אי וודאות היא מושג גמיש. עבור ארגון אחד, אי וודאות היא כמה עובדים יגיעו לעבודה בזמן ביום גשם ועבור ארגון אחר אי וודאות היא האם קווי האספקה של חומרי הגלם, יפעלו גם בטווח הרחוק.
ההחלטה לעסוק בנושא באה על רקע מגפת הקורונה אשר הכתה במדינות, בארגונים ובודדים. אנו ננסה להתייחס למגפה כמקרה בוחן לקלף ממנה את ההיבטים הפוליטיים ולהעביר מסרים יישומיים לעולם הארגונים.
בהקשר זה נביא לקוראינו מספר מאמרים שיתנו לארגונים יכולת לשפר את תהליכי הניהול וקבלת ההחלטות במצבים כאלה.
במאמר הנוכחי נעסוק במושג "משבר" בהגדרתו ונתחום את העיסוק בו מהיבטים שונים.
משבר – הגדרות
ארגונים קיימים כדי להשיג את יעדיהם. בדרך הם עוברים עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות. במהלך השנים הפצנו באתר "זרקור" מאמרים וניתוחי אירוע על ארגונים שעברו משברים קשים: חברת התרופות "טבע", "קלאבמרקט", חברת "רדד" ועוד
המאפיין המשותף לארגונים אלה – המשברים התעוררו בשל כשלים ניהוליים של הארגונים עצמם אשר לא השכילו לזהות את השינוי בסביבת העבודה, לא מנעו את הכשלים ולא ניווטו כראוי את הארגון אל עבר חוף מבטחים..
מגפת הקורונה הציפה דגם אחר של "משבר" אשר מאפייניו הם:
- אירוע שהחל מגורם חיצוני, לעיתים צפוי וברוב המקרים שאיננו צפוי – מלחמה, משבר כלכלי לאומי או בינלאומי, משבר מדיני, מגיפה ועוד.
- האירוע בעל מאפיינים של אי וודאות קיצונית. לקח חודשים ארוכים עד שהוגדרו מאפייני הנגיף והתנהגותו.
- קצב התפשטות מהיר מאד.
- יש ומשברים מסוג זה ממושכים, ללא תאריך תפוגה (בלימה) ולא תמיד בשליטה. מאפיינים אלה גורמים להחרפת אי הוודאות.
- לעיתים משברים אלה הם בעלי השלכות סביבתיות ובין לאומיות המרחיבות את מעורבות השחקנים – ארגונים ומדינות – וכך מסבכות לעיתים את הדרך ליציאה מן המשבר ברמת הארגון הבודד.
השלכות עיקריות על הארגון
- משבר בעל מאפיינים כאלה הינו בעל השפעה משמעותית, עד קריטית, על הארגון ברמה של "לחיות או לחדול". דילמה קשה לבעלים ולמשקיעים – לסגור או להשקיע בשיקום.
- המשבר, בדרך כלל, נוגע לכל תחומי הארגון – פיתוח, ייצור, עובדים, מנהלים, לקוחות, תשתיות, משפחות עובדים ועוד – ומחייב טיפול בכל המערכות והתהליכים.
- התמשכות המשבר, מגוון הכוחות והמשתנים הפועלים על הארגון הופכים, לעיתים, את יכולת הניווט לבלתי אפשרית – בולט בעיקר בתחומי התכנון לטווח ארוך.
התכוננות למשבר – מבעוד מועד
מספר מצבי התקלה והמשבר האפשריים במחזור חיי הארגון, גדול מאד. האם אפשר להתכונן לכולם? מובן שלא ניתן.
עם זאת, חשיבה שיטתית ומסודרת מבעוד מועד יכולה לגבש עבור הארגון רשימה של תרחישי ייחוס ופתרונות גנריים אפשריים. אלו תכניות מגירה כלליות שיכולות לסייע לארגון לצלוח את המשבר בקלות יחסית חרף רכיבי אי הוודאות שמאפיינים את המשבר.
האמור כאן אינו בגדר תאוריה.
ארגוני צבא וביטחון מחזיקים בתורה שלמה של חשיבה, תכנון והיערכות לטיפול במשברים ואי וודאות.
הגדרת היעדים המיידים לטיפול – לאחר היווצרות המשבר
- המחשבה הראשונה והמיידית לאחר התרחשות משבר היא "איך שורדים" – זיהוי מידי של מה קרה ומה זה עשה לארגון כדי לנקוט במהלכים הכרחיים שמטרתם למנוע קריסה.
- המחשבה השנייה צריכה להיות אם וכיצד ניתן לנצל את המשבר לטובת הארגון ("להפוך את הלימון ללימונדה")
- במקביל ההנהלה צריכה להבטיח שמירה על הנכסים הארגוניים הקיימים ומציאת חלופות לאלו שנפגעו.
- צוות משימה ייעודי יצטרך, במקביל, לחשוב קדימה – תהליך מקיף, יסודי ומקצועי של תכנון והערכות ליציאה מן המשבר וכיצד יש להיערך ליום שאחרי.
- במישור הניהול הפנים-ארגוני:
- הבטחת אמון העובדים, הספקים והלקוחות בהנהלה וההחלטות שהיא מקבלת הינו מהלך עיקרי בעתות משבר
- יצירת אווירה של שותפות ומעורבות של העובדים והקשרים במעטפת הקרובה והרחוקה
תגיות: ניהול, קבלת החלטות. משבר