יחסים בין-אישיים בעידן הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית

האם תם עידן המידע ממקורות אנוש ?

הקדמה

אנחנו בפתחו של עידן בו האינטליגנציה המלאכותית והרובוטיקה חודרים למרבית תחומי החיים. זאת עובדה!

האם יתכן ונגיע למצב בו משא ומתן בין חברות וארגונים ובינם לבין פרטים יתנהלו באמצעות רובוטים, ללא מגע יד אדם?

לאחרונה אף התבשרנו על פיתוח יישום שיתכן שייתר את הצורך בעזרת עורך דין לצורך הכנת חוזים.

יש הטוענים שתם עידן המידע ממקורות אנוש – "נביאי הטכנולוגיה והמדע" מעריכים שהטכנולוגיה "תשתלט על העולם" ותספק לנו כמעט את כל צרכינו.

המאמר ינסה לעשות סדר בדברים ויתמודד עם הנבואות באשר למקומו של האדם בכלל והמידע בפרט, בעולם רווי טכנולוגיות.

נקודות מוצא

בעולם המסורתי נודעת חשיבות רבה ליחסים בין-אישיים. במקום בו חיים בני אדם מתקיימות מערכות יחסים, ברמות ובהיקפים מגוונים. זהו צורך אנושי בסיסי.

במערכות יחסים אלו נוצר מידע ומתקיים תהליך רב צדדי של חילופי מידע – חשיפה ושאיבה.

הקדמה הטכנולוגית כבר כאן ומשתלבת בתהליכים הבין-אישיים. לעתים משקלה רב מאוד, לעתים רב ולעתים לא קיים – הכול לפי המקרה. האם יתכן שהטכנולוגיה תהייה בלעדית? בכך נעסוק בהמשך.

דיון

נפגשתי לאחרונה עם "בכירים" בתעשיות עכשוויות ושאלתי האם לדעתם יש סיכוי שהמגע הבין-אישי בעולם העסקים יעלם לטובת פתרונות טכנולוגיים חלופיים. התשובה, חד-משמעית, הייתה שלילית.

טבלאות אקסל, וקבצים של מסמכים, ניתוחי מומחים וחוות דעת כלכליות, משפטיות ואחרות לא יוכלו להחליף משא ומתן פרונטלי ויצירתי אשר יביא לידי ביטוי פתרון אופטימלי.

בשפה אחרת – "אינטליגנציה מלאכותית לא תוכל להחליף אינטליגנציה אנושית".

בהתייחס למשפט האחרון, יש כאלה החושבים אחרת!

המידע ממקורות אנוש

אנחנו מציעים לקוראינו ניסוי נחמד להמחשת הנושא.

לקראת פגישה, כלשהי לפי בחירתכם, בחרו נושא לשיחה עם הזולת. במהלך השיחה שימו לב מהי תרומתכם – במונחי מידע ודעה – ומהי תרומתו\תרומתם של המשתתפים האחרים. בסיום השיחה הקדישו מספר דקות כדי להפנים את הממצאים בנושא עליו שוחחתם, ושוב, בתחום של חילופי מידע ועמדות.

כאשר פגישה כזאת מתקיימת סביב נושא בליבת העסקים או ליבת ההתעניינות שלכם, ליישום השיטה הזאת יש רווחים של ממש. בשום מאגר מידע דיגיטלי לא תמצאו את המידע הזה, ומסיבה אחת – המידע שהפקתם מן המפגש הזה ממוקד בצורך הייחודי שלכם.

יש הטוענים שמידע ממקורות אנוש, מוטה, לא מדויק ולעתים מטעה. נכון! אבל זה יכול להיות נכון גם לגבי מידע ממקורות אחרים. אולם במדיום של מקורות אנוש ישנם דרכים לבדיקה, הצלבה ואימות ובמקרים רבים גם להבהיר ולתקן.

סיכום

התהליך המודיעיני הקלסי בנוי מהשלבים הבאים: הגדרת היעד להשגה, הגדרת המידע הדרוש לצורך השגת היעד, בחירת אמצעי האיסוף, איסוף מידע, ניתוח ועיבוד המידע שהתקבל, הפצתו, עדכון הצרכים במידע וחוזר חלילה.

זאת מתודולוגיה צבאית אך היא נכונה וישימה בכל תחום – ולא רק בתחום העסקי. בעניין זה אנו מפנים לספרו של מר ישראל לביא: "בתחבולות תעשה לך עסקים" 

בין כלי האיסוף, לעיל, נמצא גם האיסוף המופק ממקורות אנוש, באינטראקציה ישירה בין בעלי עניין ובאינטראקציה בין-אישית מוכוונת באופן עקיף על ידי "גורמים שלישיים".

המתואר לעיל, הנו קצה קצהו של ספקטרום העשייה המודיעינית.

 בכל אינטראקציה בין בני אדם מתקיימים, במודע או בתת-מודע, תהליכים של "תן וקח", מאבק על שליטה, השגת מטרות סמויות וגלויות ועוד, ובכל מקרה, העברת מסרים ומידע (חילופי מידע).

השחקן, הצד, המודע לעקרון זה ויודע לנצלו לטובתו, ישיג את יעדיו.

כל מפגש והיעדים שלו. כדי להשיג אותם צריך להתכונן –  בראש ובראשונה להגדיר מהו המידע שאתה רוצה להפיק ולאחר מכן שיטת הפעולה.

תגיות: ניהול, מודיעין, קדמה טכנולוגית

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *