לא כל החלטה שאנחנו עושים, ברמת הפרט או הארגון, מלווה בהשקעת מחשבה בתחום של עלות תועלת או הערכת סיכונים. מאמר זה יביא הצצה על המנגנון והתהליך של "הערכת סיכונים" מפריזמה אקטואלית המוכרת לכולם – המגיפה.

זרקור למיומנויות ניהול
לא כל החלטה שאנחנו עושים, ברמת הפרט או הארגון, מלווה בהשקעת מחשבה בתחום של עלות תועלת או הערכת סיכונים. מאמר זה יביא הצצה על המנגנון והתהליך של "הערכת סיכונים" מפריזמה אקטואלית המוכרת לכולם – המגיפה.
מגפת "קורונה" היא אירוע קיצון. אירוע קיצון, אך בפירוש לא בגדר "ברבור שחור" שלא ניתן לצפות. לכן זה הזמן לעסוק במתודולוגיה של הערכת וניהול סיכונים. אלה שעשו כך בוודאי יעברו את האירוע עם נזקים קלים יותר.
קיומו של מוצר חדשני ובעל פוטנציאל שיווקי גדול, עדיין לא עושה את המיזם למוצלח. מעבר לפעולת הכנה מקצועית, מקדמית ורב שלבית הטלטלה תגיע במתחם הניהולי. המאמר יציג אירוע אמת ואת המתבקש לארגונים השואפים להצליח, למרות הקשיים.
תקלות, שיבושים וסטיות הנם "חלק מן החיים" ולכן צריך, בכל תכנון, לקחת אותם בחשבון. המאמר מתאר כשל אופייני לעולם המושגים של ניהול פרויקטים. האירוע אותנטי ומדגיש מושגי יסוד – הערכת סיכונים, בקרה וחריגות מן התכנון הבסיסי.
תמצית: התקלה בפייסבוק ונגזרותיה עוד לא נבדקו עד תום. על מנהלים ומשתמשים להפיק לקחים מידיים. זה בנפשנו!
בתוך המושג והתהליך של "ניהול סיכונים" מגולמים ארבעה תהליכים נוספים ורק עיסוק משותף בכולם יאפשר עמידה במצבים המסכנים את הארגון. ארבעת התהליכים משתלבים זה בזה ומשפיעים אחד על השני, והם: אי וודאות, הערכת סיכונים, ניהול סיכונים וניהול משברים. המקרה של נתיבי איילון מדגים יפה את הזיקות בין ארבעתם.
דברים בשם אומרם ולקח בצדם – פרופסור נָסים ניקולס טָאלֶב פרופסור נָסים טָאלֶב הינו מתמטיקאי העוסק בחקר השאלות של מזל, אי-ודאות, אקראיות, הסתברות וידיעה. את "הפרקטיקה" מביא הפרופסור מניסיונו כסחרן
החיבור בין עולם העסקים לפעילויות למען החברה והתרבות הפך לטרנד הולך ומתחזק. חברת השקעות המציגה את תפיסת עולמה העסקית על שלט בכניסה למוזיאון מקדמת את עסקיה ובה בעת את היעדים התרבותיים והחינוכיים של החברה.
הצלחות וכישלונות ירדו יחדיו אל העולם, זהו חוק טבע. האמירות – "חוסר כדאיות כלכלית, כשלים ניהוליים, בעיית תזרים מזומנים, רגולציה כבדה" – אלו הסברים ותירוצים. אנחנו ממליצים ליזמים מערכת כללים שונה.
במחקר שבדק 50 חברות ישראליות שלא עמדו ביעדים עלו הממצאים הבאים – 55% מהנשאלים השיבו כי הנהלה מתאימה הייתה יכולה להוביל את החברה להצלחה. 35% טענו כי בעת ההקמה לא היה להם מספיק מידע, ובדיעבד החברות לא היו צריכות לקום.