מקובל להתמודד עם סוגיות דו- קוטביות – קבלת החלטות ואינטואיציה, אינטואיציה ואי וודאות, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. בדברים שמציג פרופסור כהנמן יש משום חיבור ובחינת הממשקים במשולש קבלת החלטות, אינטואיציה ואי וודאות, ויש מה ללמוד ממנו.

זרקור למיומנויות ניהול
מקובל להתמודד עם סוגיות דו- קוטביות – קבלת החלטות ואינטואיציה, אינטואיציה ואי וודאות, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. בדברים שמציג פרופסור כהנמן יש משום חיבור ובחינת הממשקים במשולש קבלת החלטות, אינטואיציה ואי וודאות, ויש מה ללמוד ממנו.
בתוך המושג והתהליך של "ניהול סיכונים" מגולמים ארבעה תהליכים נוספים ורק עיסוק משותף בכולם יאפשר עמידה במצבים המסכנים את הארגון. ארבעת התהליכים משתלבים זה בזה ומשפיעים אחד על השני, והם: אי וודאות, הערכת סיכונים, ניהול סיכונים וניהול משברים. המקרה של נתיבי איילון מדגים יפה את הזיקות בין ארבעתם.
דברים בשם אומרם ולקח בצדם – פרופסור נָסים ניקולס טָאלֶב פרופסור נָסים טָאלֶב הינו מתמטיקאי העוסק בחקר השאלות של מזל, אי-ודאות, אקראיות, הסתברות וידיעה. את "הפרקטיקה" מביא הפרופסור מניסיונו כסחרן
החיבור בין עולם העסקים לפעילויות למען החברה והתרבות הפך לטרנד הולך ומתחזק. חברת השקעות המציגה את תפיסת עולמה העסקית על שלט בכניסה למוזיאון מקדמת את עסקיה ובה בעת את היעדים התרבותיים והחינוכיים של החברה.
הצלחות וכישלונות ירדו יחדיו אל העולם, זהו חוק טבע. האמירות – "חוסר כדאיות כלכלית, כשלים ניהוליים, בעיית תזרים מזומנים, רגולציה כבדה" – אלו הסברים ותירוצים. אנחנו ממליצים ליזמים מערכת כללים שונה.
במחקר שבדק 50 חברות ישראליות שלא עמדו ביעדים עלו הממצאים הבאים – 55% מהנשאלים השיבו כי הנהלה מתאימה הייתה יכולה להוביל את החברה להצלחה. 35% טענו כי בעת ההקמה לא היה להם מספיק מידע, ובדיעבד החברות לא היו צריכות לקום.
העולם משתנה ללא הרף והקדמה הטכנולוגית גורמת לשינויים בתרבות הניהולית המסורתית המפנה את מקומה לתרבות ניהולית אחרת. המסמך עוסק בגורמים המשפיעים והמשמעויות.