התמודדות במכרז לרכישת או מכירת מוצרים / שירותים / עבודות היא פעולה שמחייבת את מגיש ההצעה בזהירות רבה. זכייה במכרז יכולה להסב רווח נאה לבעל ההצעה אך גם הפסד כלכלי צורב וכואב. המאמר מביא כללי עשה ואל תעשה גנריים להשתתפות במכרז…

זרקור למיומנויות ניהול
התמודדות במכרז לרכישת או מכירת מוצרים / שירותים / עבודות היא פעולה שמחייבת את מגיש ההצעה בזהירות רבה. זכייה במכרז יכולה להסב רווח נאה לבעל ההצעה אך גם הפסד כלכלי צורב וכואב. המאמר מביא כללי עשה ואל תעשה גנריים להשתתפות במכרז…
כאשר אנשי מקצוע מקודמים לתפקידי ניהול ללא הכשרה וכישורים מתאימים, או כאשר הם מסתפקים בתואר מבלי לצקת תוכן במושג מנהל, צפוי כשל מערכתי אשר יפגע בכולם – בארגון, בעובדים ובמקבלי השרות.
תמצית: "הצמיחה של כל עסק תיקבע לפי תשומת הלב הניהולית למידע ולתובנות. העסקים שישרדו הם אלה שיידעו לעשות שימוש מהיר ויעיל במידע כדי לקבל החלטות נכונות"* אנחנו ממליצים לקוראינו לעיין בכל המאמרים תחת הכותרת "מודיעין" ובמאמר נדגיש נדבכים מרכזיים.
התקשורת הדיגיטלית מייצרת נפח שידורים גדול, היא מייצרת פגמים ושיבושים היכולים לגרום אי הבנות והיא גורמת לאבדן הקשר הישיר והאינטימי בין בעלי עניין. הפתרון – שמרו גם על הקשר הבין-אישי.
הצורך במנהלים ודרגי ניהול יתקיים גם בעידן הטכנולוגיה המתקדמת והרשתיות. תפקידי המנהל משתנים וימשיכו להשתנות ועליו לבחון ללא הרף כיצד הוא מסייע לקידום והצלחת הארגון ולא לבלימתו.
כישלון של ארגון נובע, לעתים, מטיפול כושל במידע. זהו כשל מערכתי של מספר גורמים – אחד המרכזיים שבהם הנו הממד האנושי. בכך יעסוק מאמר זה.
בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת "הטבילו" אנשי מודיעין את המושג "מודיעין תחרותי". המושג הזה והמתודולוגיה שהתפתחה מאז מיושנת ואנכרוניסטית, גם אם ביסודה היא נכונה לממד אחד של עולם העסקים – התחרותיות.
שימוש עובדים בטלפונים חכמים, טאבלטים ומחשבים ניידים, לצורכי עבודה, חושף את הארגון לסכנת זליגה או אבדן מידע בעת אבדן מכשירים אלה או כשהעובדים פורשים.
במסגרות מורכבות של אנשים בעלי אינטרסים שונים ובהיררכיות שונות, לשון החוק, פעילות אתגרית ורווית סיכונים והצורך לספק תוצאות – מטשטשים מספר מושגי מפתח המאיימים לגרום לקריסה של המערכת כולה.
התרבות הארגונית והניהולית הנם המפתח ליצירת ארגון מתפקד המפיק את המיטב מן הפוטנציאל של עובדיו לצורך השגת יעדיו. ראש המוסד, שבתי שביט, זיהה בשנת 1989 את הצורך וגייס את כלל העובדים לתהליך עיצוב תרבות ארגונית מתקדמת.