"חזון" – המצפן להצלחה

חזון הוא המצפן להצלחת הארגון. החזון מסתכל מעבר להווה כדי לראות מה יכול להיות בעתיד. להדגמת האמור נתאר שלושה מקרים של חזון שמומש באופן מוצלח.

רקע

ספוטניק 1 היה הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר על ידי האדם לחלל. הלוויין שוגר על ידי ברית המועצות במסגרת תוכנית ספוטניק, והתניע את המרוץ לחלל בין המדינות. ספוטניק שוגר ב־4 באוקטובר 1957 . תחילה הוא הקיף את כדור הארץ  ובסופו של דבר נכנס לאטמוספירה ונשרף ב־4  בינואר  1958. בשנת 1961 שיגרו הרוסים חללית מאוישת באסטרונאוט וחודש לאחר מכן שיגרו האמריקאים חללית מאוישת.

החזון של נשיא ארה"ב

בהופעתו בקונגרס האמריקאי הכריז קנדי, נשיא ארה"ב באותה עת, את חזונו:

להנחית אדם על הירח ולהשיבו בשלום, כפרויקט מוביל לחקר החלל.

הנאום התקיים בשנת 1961, הנחיתה על הירח התבצעה בשנת 1969, חקר החלל על כל היבטיו מתקיים עד היום.

החזון של מייסד ומנכ"ל "נטפים מגל"

יצחק לידור ייסד וניהל את "נטפים מגל" בשנת 1973. הדחף להקמת המפעל עלה בשל העדר  מקורות הכנסה ופרנסה לכל החברים. החשש היה מנטישת צעירים וסכנה להמשך קיומו של הקיבוץ.

החזון של מייסד ומנכ"ל "נטפים מגל" היה להבטיח את שרידות הקיבוץ למען הדורות הבאים.

תרגום החזון ליעדים ומטרות הפך את מפעל "נטפים" לנדבך המרכזי של תפיסת עולמו ופעילותו.

– כדי לספק הכנסות המשמעות היא פיתוח עסקי. ארגון עסקי צריך להתחדש ולייצר מנועי צמיחה והמשמעות הפרקטית: חדירה לשווקים חדשים, ייצוא מעבר לים ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך לשם ייצור מוצרים חדשים.

שמירה על הקיים זהו תהליך של גסיסת הארגון, הדרך היחידה לשרוד זה לצמוח.

המקרה של "נטפים מגל", אשר נמכרה לפני שנים, משקף את התפיסה של לידור – אידיאלים וערכים הפכו אצלו לחזון עסקי – הם אלה שהניעו אותו לפעולה.

החזון של מנכ"ל מיקרוסופט

סאטיה נאדלה מונה למנכ"ל מיקרוסופט לאחר שרות של 25 שנות עבודה וטיפוס במעלה הסולם ההיררכי.

נאדלה ירש ארגון שהבירוקרטיה תפסה את מקומה של החדשנות. פוליטיקה ארגונית תפסה את מקומה של היצירתיות.

בספרו Hit Refresh שהופץ 3 שנים לאחר שהחל למלא את התפקיד הוא מנסח את החזון שלו ושל החברה:

"המסע לחיפוש מחדש את נשמתה של מיקרוסופט ולהגות עתיד טוב יותר לכל אחד".

החיבור בין חזון ייחודי לארגון לבין חזון אוניברסאלי, הופך את המסר ל"גדול" ומחייב מחד, ובעל אפקט שיווקי מאידך.

מיקרוסופט הייתה תמיד במיטבה כאשר חיברה תשוקה אישית עם מטרה רחבה יותר.

"אלו היו האינסטינקטים והערכים אשר אותם רציתי שהתרבות של מיקרוסופט תחבק אל חיקה.

לתעל את ה-IQ הקולקטיבי והאנרגיות אל תוך מטרה רעננה", כך כתב נאדלה בספרו.

היעד: לחזור אל החלום של מייסדי מיקרוסופט, כאשר תשוקה, ערכים ומיומנויות הם שלושת הנדבכים בחזון.

ניתוח

בהצהרה של קנדי יש חזון "חקר החלל כפרויקט מוביל" ובנוסף, יש בו הגדרת יעד באופן מושלם, כולל הכתבת מועד.

יצחק לידור בקיבוץ מגל הגדיר את החזון כפועל יוצא מצורך קיומי. הוא הגדיר חזון לקיבוץ אבל בפועל הוא לקח את האחריות למימושו על עצמו. המבחן היה בעצם מבחנו שלו עצמו לממש את החזון שלו.

הייחודיות, החזון של נאדלה הוגדר באופן שטיפל "בשיקום" חוליי הארגון והציב יעד גלובלי ארוך טווח.

לסיכום

לעיתים חזון מייצר אצל עובדי ארגון תחושת אדישות, תסכול ושעמום, ובארגון אחר תחושת התלהבות ומחויבות.

יש דרכים שונות לנסח חזון – של אדם, ארגון או מדינה. כדי שהחזון יהיה מפתח להצלחה, חשוב שיהיו בו האלמנטים הבאים:

  • ראייה מקיפה וארוכת טווח.
  • מחויבות למימוש על ידי הצבת יעדים ומשימות.
  • יכולת לסחוף את בעלי העניין והשותפים, להתגייס למען מימושו ולאורך זמן.
  • הבנה שחזון יוביל בהכרח לשינויים בתרבות ובעשייה של העובדים ותהליכי העבודה.

כדי שחזון ימלא את תפקידו כמצפן להצלחה, נדרש גם להטמיעו ולחברו לפעילות השגרתית של הארגון.

תגיות: חזון

 

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *