ענבל אור, יזמית נדל"ן בתחום קבוצות רכישה, הפכה בתאריך 2009 "לתפוח הלוהט" של עסקי הנדל"ן, בתחום זה.
האם אפשר היה לזהות התנהגות עבריינית?
בחודש מרס 2010 ראיינו את ענבל שתי עיתונאיות מ"הארץ", "דה מרקר" – רותם שטרקמן ואפרת נוימן. אנחנו מביאים כאן מעט מהציטוטים בראיון וננסה להפיק את עקרונות ה-DNA של רמאי ומניפולטור בעסקים.
סימנים מעידים למיזם מניפולטיבי
לענבל אור יש דעה מצוינת על עצמה: "אני דמות דומיננטית, ולכן רואים אותי הרבה, אני מובילה את התחום".
לענבל תפישת עולם ניהולית שלה סוליסטית וריכוזית: "יש לי הרבה יועצים. היועצים הכי טובים שלי הם אני", "קשה לי לשחרר סמכויות. קשה לי אפילו להכניס מנכ"ל". ביטחון עצמי מופרז
מוקצנת בסגנון דיבורה: "צריך תכונות כמו שלי בשביל לעמוד בראש קבוצת רוכשים. דיברנו על יכולת השיווק והמכירה שלי. אני מובילה, אני מנהיגה, אני סוחפת". לקיחת סיכונים
את כל הסיכונים בתוכנית העסקית שלה היא מעמיסה על הלקוחות: לדבריה "החברה גובה 7%-10% מסך המכירות כבר בתחילה". זוהי תכנית עסקית מניפולטיבית – הרווח הגדול שלה מובטח מראש!.
התרשמות המראיינות: "אי אפשר לפספס את הטוב שהיא מרעיפה על עצמה… מרצדס,,, מעסיקה פיליפינית וסטייליסטית ("אני יכולה להרשות לעצמי")….. יש בבעלותה דירות בעיקר בקומות הפנטהאוז… יש לה לפחות שש דירות..". ראוותנות חומרית מוגזמת וחשודה.
דעת מומחי נדל"ן: "היא הבחורה הכי פוטוגנית בעולם. נראית טוב ויודעת לשווק את עצמה, אבל מתחת לפני השטח קבוצות הרכישה מוכרות חלומות. צריך לזכור שהיא פועלת כמתווכת בלבד ולא כיזמית מנהלת, ולכן הקונים לא יוכלו לבוא אליה בטענות".
רק בית משפט מוסמך לקבוע אם אדם הוא עבריין או חף מפשע. מנגד, האדם הסביר לא עושה עסקים ולא מפקיד את כספו בידיו של יזם המפגין אישיות מסוכנת.
בין האבחון שענבל היא, אולי, כישלון עסקי לכך שהיא עבריינית עומדים שני תבחינים שהודגשו לעיל: האישיות ותפיסת העולם העסקית שלה והדרך, העבריינית, בה היא ניהלה את הקופה והערכת הסיכונים הפיננסיים בתוכנית העסקית שלה.
תגיות: עבריינות בעסקים, ניהול