מושג ה"אחריות" מופשט וחסר משמעות אלא אם הוא מוגדר בכללי "עשה\אל תעשה" הניתנים למדידה.
הטעות המקובלת היא להתייחס למושג האחריות בזיקה למושג אשמה וענישה. חיבור שבטעות יסודו.
חיבור נכון וטבעי יותר הוא החיבור בין סמכות לאחריות. המנהל מקבל סמכות לנהל את הארגון ולהביא להגשמת מטרותיו ובו-זמנית הוא נושא באחריות להצלחות וגם לכישלונות.
ועדת החקירה הממלכתית לעניין "אסון מירון", הציגה מתודולוגיה מסודרת בעניין בחינת אחריות המנהל במגזר הציבורי. האמור בהמשך מבוסס על דו"ח הועדה בהתאמות הנדרשות
את הגדרת המושג "אחריות" אימצה הוועדה ממסמך צהלי משנת 1999:
"אחריות היא חובה מוסרית, חוקית ומקצועית המוטלת על ממלא תפקיד על מנת לעשות את המוטל עליו במסגרת תפקידו. עצם הנשיאה במשרה מסוימת או מילוי תפקיד מסוים הם היוצרים אחריות קבועה למימוש התפקידים הייעודיים לאותם משרה או תפקיד".
בעצם הסכמתך לקבל תפקיד או משרה, קיבלת סמכויות הנובעות מן המשרה ובה בעת את האחריות לשאת בתוצאות החיוביות והשליליות של פעילותך.
הממונה עליך לוקח על עצמו את האחריות שהחלטתו למנות אותך לתפקיד, ראויה.
מערכת הכללים המכילה את סך הנושאים בהם פעיל המנהל ונבחנת אחריותו מורכבת מארבעה תחומים:
התחום הניהולי
- אחריות לתפקוד הכפיפים הכוללת הנחייה פיקוח ובקרה.
- קיום נהלי בקרה על החלטות וביצוען.
- הקפדה על מדיניות הדרגים הממונים.
- קביעת נהלי עבודה יעילים.
- מינוי ושבוץ העובדים היעילים ולאחר ההכשרה המתאימה.
- לוודא שיש מנגנוני בקרה ופיקוח על העובדים ועבודתם, ולוודא שהם מתבצעים.
תחום קבלת ההחלטות
- קבלת החלטות בתחומי התפקיד, על פי שיקול דעת שיקולים ענייניים.
- קיומו של מטה וקיומם של תהליכי עבודה מובנים.
- קבלת החלטה על בסיס תשתית עובדתית והערכות אמינות ומבוססות.
- הסתמכות על חוות דעת של מומחים מקצועיים.
- קיום הליך סדור של הערכת סיכונים.
התחום הערכי
להימנע משיקולים זרים לגבי הכפיפים, נאמנות למקום העבודה, לתרבות הארגונית וללקוחות הארגון.
התחום המקצועי
- ללמוד את התפקיד והנושאים הדורשים את הכרעת הנושא באחריות.
- להצביע על ליקויים הנקרים במהלך הפעילות.
- ניסיון ויכולות העובד מול דרישות התפקיד.
- הקפדה על נורמות וסטנדרטים מקצועיים ואיכות הביצוע.
תגיות: אחריות