ניהול עצמי ראוי משמעותו שבסופו של יום השלמת לשביעות רצונך וסביבתך את כל משימותיך המתוכננות או האקראיות.
סדר היום של אדם בתפקיד ניהולי נראה לכאורה דומה לסדר היום של "אדם פרטי". בפועל, הוא שונה במובנים מהותיים רבים.
לכל מנהל, בכל דרג, יש סדר יום אישי (פרטי) שלו, וגם סדר יום של היחידה אותה הוא מנהל והעובדים הכפופים לו.
המפגש בין מספר "מסגרות חיים", מחדד את השוני (לעיתים קונפליקט) בין ניהול של שתי מערכות חיים, הפרטית והארגונית.
נדרשות מהמנהל המיומנויות והיכולות הבאות:
- יכולת תכנון.
- מוטיבציה ואוריינטציה הישגית.
- יכולת לקבוע ולעמוד בסדרי עדיפות.
- להבחין בין דחוף לחשוב וקבלת ההחלטות המתאימות.
- ולבסוף, ניהול זמן.
בנוסף, נדרשות מספר תכונות מוכרות וידועות אשר נמצאות בדרך כלל בתת ההכרה אך משפיעות באופן מהותי.
- המניע
- תחושת האחריות
- הדוגמא אישית
באופן מעשי, המנהל אמור להשאיר בבית את בעיותיו הפרטיות ולהקדיש את עצמו, לתפקידו כמנהל.
גם כאשר מתקיים מתח בין העולם הפרטי לארגוני מצופה ממנו שהמוטיבציה העיקרית שלו תוקדש לארגון. המניע לכך מתקשר לשאיפה האלמנטרית – להצליח ולהתקדם במדרג ההיררכי.
מעבר לאחריותו של נושא בתפקיד ניהולי לארגון, הוא נושא גם באחריות ישירה לעובדים הכפופים לו ולמשאבי הארגון האחרים העומדים לרשותו.
כאשר על כף המאזניים של המנהל החלטות כבדות משקל, בעלי סטטוס היררכי גבוה ימצאו עצמם חיים בשוטף בלחצים המשפיעים גם על חייהם הפרטים.
מנהל נמדד במעשיו מרגע כניסתו למשרד, על ידי כפיפיו, עמיתיו וממוניו.
הדוגמא האישית איננה נמדדת רק בהופעתו החיצונית ותלבושתו, אלא בעיקר באינטראקציה שהוא מקיים עם הסביבה. מנהל שנכנס למשרד סוגר את הדלת ומנהל שיחות טלפון פרטיות ממושכות משדר לסביבתו שידור בעייתי. אם הוא חייב ואין לו ברירה, טוב ייעשה אם יעדכן את סביבתו הקרובה.
לניהול העצמי יש חשיבות קרדינלית במצבים כאלה ולכן מתחייבת לכך מודעות של בעלי התפקיד והשקעת מחשבה, תכנון ותאום סדר היום.
תגיות: ניהול עצמי