רקע
פיטר דרוקר, המכונה בידי רבים "אבי תורת הניהול", פרסם בשנת 1954 ספר אשר על בסיסו נבנתה התיאוריה ניהול על פי יעדים, MANAGEMENT BY OBJECTIVES (M.B.O). שבעה עשורים חלפו מאז והשיטה עדיין מופעלת בארגונים ותאגידי ענק, למרות מגרעות רבות וכשלים ביישום.
בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת פיתח אדוארד דמינג את תיאוריית ניהול איכות כוללת TOTAL QUALITY MANAGEMENT (T.Q.M) אשר שמה את הדגש על איכות כערך עליון.
בנוסף, מנכ"לים, מדענים ויועצים ארגוניים הפיצו, במהלך השנים, תיאוריות ומודלים שתכליתם טיוב תהליכי הניהול.
המאפיין המשותף לכל אלה – היישום וההטמעה בארגון מחייבים השקעות רבות במונחי זמן ומשאבים.
אנחנו גורסים שגם אם לכל תיאוריה יש זכות קיום "תורתי" היא אינה יכולה לעמוד לבדה ובפני עצמה, ובכך נעסוק הפעם.
מטרת המאמר
מאמר זה יציג מספר יסודות מרכזיים, מתוך כתריסר תיאוריות בתורת הניהול אשר מיפינו והתנסינו בהם.
היסודות\הנדבכים, בהמשך, מציגים, לפי תפיסתנו, כללי עשה עבור מנהל מנקודת המבט של צרכי הארגון ואשר מייצגים עבורו את מטרת העל והיא – הצלחה.
המבחן בפועל הוא היכולת של ארגון, בעליו ומנהליו לבחור את התמהיל המתאים לארגון וצרכיו מתוך כלל התיאוריות והמודלים אשר יוצגו בהמשך.
תפיסות עולם ניהוליות
ארגון ממוקד יעדים ותוצאות
ארגון קיים כדי להשיג את היעדים לשמם הוקם. ההתלבטויות, הקשיים והאתגרים מתחילים מן השלב של הגדרת היעדים והאופן בו הארגון נערך למימושם.
התיאוריה המוכרת ("ניהול על פי יעדים") דוגלת בהרכבת מפל היררכי של יעדים לאורך כל המבנה הארגוני מראש הפירמידה ועד לרמת העובד הבודד.
יישום התיאוריה מחייב מנגנון מדידה של תוצאות, בכל הרמות הארגוניות, העמדתם מול היעדים ותרגומם למנגנון תגמול של העובדים. חיסרון נוסף, נוקשות וקושי להתמודד עם השינויים שהמציאות מכתיבה והסיכון של פגיעה\מחנק ביוזמות.
לסיכום: הרציונל של כותרת התיאוריה מובנית ונכונה. המתודולוגיה המוכרת בעייתית ורוויה בקשיים ובמכשולים.
ארגון ממוקד לקוחות
התיאוריה הזאת מוכרת כ – C.V.M – CUSTOMER VALUE MANAGEMENT נוסתה כפיילוט בתאגיד גדול בארץ לפני כ-30 שנה ונכשלה.
הרציונל של התיאוריה – הבסיס לקביעת מדיניות הניהול חייב להיות ערכי הלקוח והחלטותיו.
גם אם העמדה הזאת נכונה, היא לא בנויה לשרת את מגוון מאפייני הארגון. כל ארגון, וצרכיו. העמדה מתייחסת למרכיב ניהולי ועסקי אחד, מבין רבים מרכזיים אחרים.
מידע, ידע ומודיעין תחרותי
מידע איננו רק טכנולוגיות מידע.
למרות ש"טכנולוגיות מידע" הפך למושג מפתח בניהול ארגונים, הוא רק כלי טכנולוגי. טכנולוגיות מידע חשובות ומועילות רק כאשר הן משתלבות במתודולוגיה המבטיחה את השימושים החיוניים לתפקודו של ארגון.
המתודולוגיה "האזרחית" המוכרת נקראת ניהול ידע KNOWLEDGE MANAGEMENT אך אנחנו מעדיפים לשים את הדגש על המתודולוגיה של המודיעין לעסקים או בתואר הנפוץ "מודיעין תחרותי".
התהליך המודיעיני הקלאסי בנוי מזיהוי צרכי הארגון, הגדרת יעדים, תרגומם לתוכניות איסוף, עיבוד החומר והפצתו, כתיבת הערכות מצב ותמונות מודיעין עדכון פערי מידע וחוזר לתחילת התהליך.
המידע חייב להיות חומר גלם ומנוע לכל התהליכים בארגון ומשולב בהם.
איכות כערך ניהולי
ראוי להתייחס למושג איכות בארגון בראייה מרחיבה. כדי שארגון יזכה למעמד של ארגון איכותי הוא חייב להיות איכותי בכל הרבדים: חומרי גלם, מוצרים, שרות לקוחות, איכות כוח האדם ועוד.
אדוארד דמינג, המכונה "אבי בשורת האיכות" ניסח וייעד את תורתו בעיקר לארגונים העוסקים בייצור. לארגונים בעלי מאפיינים אחרים, תורה זאת מחייבת השלמות, בדגש על "למידה ארגונית".
התהליכים המרכזיים בעינינו להבטחת איכות כוללת בארגון הם: התרבות הארגונית, התרבות הניהולית וניהול משאבי אנוש, הם הבסיס לבניית ארגון איכותי.
סיכום
ניהול הוא מקצוע "רב דיסציפלינרי".
אי אפשר לעסוק ב"מיומנויות ניהול" בלי להכיר ולהפנים תיאוריות, מתודולוגיות ומודלים אשר פותחו, פורסמו ומיושמות בתאגידים רבים.
מודלים ותיאוריות ככל שיהיו חדשניים ומועילים מחייבים תהליכי התאמה על פי מאפייני הארגון, כל ארגון והחליפה התורתית שלו, וגם אז זה לא תמיד מצליח.
תגיות: ניהול על פי יעדים, ניהול איכות