הקדמה
המושג "הצפת מידע" קיים שנים רבות. התופעה החריפה מאז שהמחשב והתקשורת הפכו לגורמים מרכזיים ומשפיעים בעולם הניהול.
הקידמה הטכנולוגית, הרשתות החברתיות, והבינה המלאכותית הפכו את "הצפת המידע" ל"צונאמי". הדבר מאיים על מושגי יסוד בהתנהלות העולם. נוצר טשטוש בין מידע אמיתי לבין "פייק" ועובדות "אלטרנטיביות", בין עובדה לבין הערכה או פרשנות.
במאמר זה נעמיק מעט ב"תורת המידע" ונציג את המשמעויות על תהליך קבלת החלטות שהוא תהליך דומיננטי בכל תחומי החיים.
תורת המידע\ תורת הידיעה\ תורת ההכרה – אפיסטמולוגיה
הגדרת המושג ומדוע היא חשובה
תורת ההכרה, אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה היא ענף של הפילוסופיה, שבו נחקרים טבעה, מקורותיה וגבולותיה של הידיעה. שאלות מרכזיות בהן עוסקת תורת ההכרה הן: מהי ידיעה? כיצד היא נרכשת? ומהו היחס בין המציאות לידיעה? (ויקיפדיה)
המשמעות בפועל
ההגדרה מתמצתת את יסודות תורת המודיעין. זהו תחום שאיננו מוכר למרבית המעורבים בתעשיית המידע וטכנולוגיות מידע. הניואנסים הדקים של הערכת ידיעה והערכת מקור הם קריטיים כאשר משלמים על מחיר הטעות בדם.
הקפדה על הבחנות אלה היא הדרך להתמודד עם הצפת מידע, ממנה אנחנו ניזונים ומקבלים החלטות.
דוגמא להמחשה
חיפוש ב"גוגל" לגבי אורכם הכולל של כלי הדם בגוף האדם יציג תמיד את הנתון: 100 אלף ק"מ.
אם תחפשו מהו המקור לנתון, לא תמצאו.
צוות חוקרים סקרנים שם לעצמו מטרה למצוא את המקור למידע זה.
לאחר גלישה ושיטוט בספרות מקצועית זיהו את prof. august krogh רופא דני אשר הגיע לממצא הזה בשנת 1922 המעוניינים לצפות בממצא ילחצו כאן.
יצוין שהנתון "המיתולוגי" אינו נכון. האם אפשר להתייחס למידע המופיע בגוגל כמידע אמין ומדויק? עליכם לשפוט.
המידע בתהליך קבלת החלטות
תהליך קבלת החלטות
קבלת החלטות כתהליך "סטרילי" צריכה להתנהל על בסיס מידע איכותי ומדויק. אם בכל זאת התקבלו החלטות שגויות, הסיבות לכך נגעו לממד האנושי ולדינמיקה שגויה של מקבלי ההחלטה.
אם המידע שעומד לרשות מקבלי ההחלטה פגום, חלקי ושגוי, גם בתהליך קבלת החלטה תקין ומקצועי, תתקבל החלטה שגויה.
מידע רלוונטי, איכותי, ערכי ומדויק יחד עם תהליך קבלת החלטות תקין ומקצועי הם תנאי יסוד לקבלת החלטות נכונה.
הערכת המידע
תהליך סינון וניפוי המידע הערכי והאוטנטי מתוך הררי הידיעות, הינו תהליך מורכב ומקצועי.
- הערכת מקור הידיעה – מקור יכול להיות מסמך רשמי, סקירת מומחה, או עיתונאי. כל סוגי המקורות יכולים להיות אותנטיים ומדויקים, או מוטים או מזויפים. למרות שאפשר להעריך את מקור הידיעה ולסווג אותו, עדיין צריך להתייחס למהימנות המקור בזהירות. הדרך המומלצת, במידת האפשר, הצלבת מידע ממקורות שונים.
- הערכת הידיעה –הערכת המקור משליכה על הערכת המידע שהוא מסר. יש מספר אמצעים נוספים להערכת ידיעה: תאריך ועדכניות, רמת פרוט ושלמות, ידיעות נוספות באותו נושא ממקורות אחרים (סותרות, משלימות, מאמתות), אבחנה בין ידיעה, לבין פרשנות או הערכה של המקור ועוד.
הערה: האמור איננו מדע מדויק אך הוא המעט ההכרחי לטיפול בהצפת מידע. העיסוק בתחום מחייב התמחות ולכן מומלץ לא לדלג על פעולות אלה ולהקפיד בבדיקות.
מסקנות
עלינו לפעול על פי הנחת עבודה שהפועל היוצא מהצפת מידע מעלה את הסבירות שהמאגרים "מזוהמים".
לכן, ללא פעולת סינון וביקורת קפדניים, אנחנו עלולים לקבל החלטות על בסיס מידע שגוי ומוטעה.
מורכבות הנושא והסיכונים במקרה טעות, מובילים להמלצה לנהוג במשנה זהירות ובגישה ספקנית.
סיכום
יצחק רבין, בתפקידו כראש ממשלה, לאחר מלחמת יום כיפור, נהג לבקש מסוכנויות המודיעין להעביר לעיונו את חומרי הגלם עליהם ביססו את הערכות המודיעין. הוא עשה זאת כדי לבצע בעצמו בקרה על הסקירות המעובדות שקיבל ולהרכיב את הערכת המודיעין וההדגשים המתחייבים ממנה.
שתי סיבות הניעו את רבין לנהוג כך: כשלים של המערכת הממונה על ניתוח חומרי הגלם המודיעיניים ותפיסת אחריות מוחלטת כקברניט.
המשמעות מבחינתו, מעורבות אישית של הקברניט והפעלת שיקול דעת עצמאי על המידע בהחלטות קריטיות.
תגיות: קבלת החלטות, הצפת מידע, מודיעין