הקדמה
בצמד המילים "קבלת החלטות" גלומות מתודולוגיות, מחקרים מדעיים, ניסיון מעשי ופרסומים בכל השפות. חיבור בינה מלאכותית לתחום קבלת ההחלטות, הוא עניין חדש.
המחיר שמשלמים על החלטות שגויות הפך את התחום לחיוני ומבוקש.
מי משלם? כולנו!!!
החל מהפרט בענייני יומיום, וכלה בארגונים, מוסדות ופוליטיקאים בנושאים קיומיים.
במאמר זה נעסוק בתחום מאתגר ויומרני – נחפש את הממשקים בין קבלת החלטות ל"בינה מלאכותית".
מומלץ לקרוא מאמר נוכחי בהמשך, ובזיקה ל"בינה מלאכותית – כלי טכנולוגי או GAME CHANGER" ו"בינה מלאכותית על בינה מלאכותית" שפורסמו ב"זרקור"ב-8-9/24.
נתחיל ברקע קצר על קבלת החלטות, נציג ניתוח אירוע ונסיים במסרים עיקריים.
"קבלת החלטות" – סקירת רקע
גורמים משפיעים
הפרקטיקה המסורתית התבססה על העיקרון שאיכות המידע שבידי מקבל ההחלטה משפיעה על איכות ההחלטה.
התפתחות מדעי ההתנהגות שמה את מקבל ההחלטה במרכז והציגה את אישיותו, דפוסי החשיבה שלו (לרבות תפקודי מוח) כגורמים המשפיעים על איכות ההחלטה.
ואנחנו רוצים להוסיף את איכות תהליך קבלת ההחלטה כגורם משפיע מרכזי. הכוונה לדינמיקה של התהליך, קיום סיעור מוחות, איפכא מסתברא ועוד.
אנטומיה של תקלות
תקלות בהערכות מצב וחיזוי בתהליכי קבלת החלטות נובעות מאחת או יותר מהסיבות הבאות:
תפיסת מציאות שגויה הנובעת:
- ממידע שגוי.
- מתובנות שגויות.
- שיקול דעת שגוי של מקבלי החלטות.
תהליכי עבודה שגויים:
- העדר איזונים ובלמים, פוליטיזציה, שחיתות, מינויים שגויים.
- שיקול דעת מוטעה בתהליך קבלת החלטות.
כוח עליון שלא נערכו לקראתו.
לדעתנו, הגורם האנושי הוא דומיננטי בכל האמור לעיל.
ניתוח אירוע – סימולציה עם ChatGPT על מחדל מלחמת יום הכיפורים
עד לאסון ה-7 אוקטובר 2023 מחדל מלחמת יום הכיפורים נחשב לאירוע הלאומי הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל. המחקרים והפרסומים אודות המחדל חושפים שהוא נבע מכשל אנושי, "הקונצפציה", כשל בהבנת המציאות, ולא מכשל "מודיעיני".
תת אלוף (מיל.) איתי ברון, רח"ט מחקר באמ"ן וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר קיימו סימולציה של ה"אירוע" באמצעות כלי בינה מלאכותית כדי לבחון האם היא יכלה למנוע את הפתעת מלחמת יום הכיפורים.
המסמך המלא שתמציתו תוצג בהמשך התפרסם בחודש מרס 2023. ניתן לקרוא אותו בקישור.
הסימולציה
מטרת הסימולציה – לבחון אם "מערכת מבוססת בינה מלאכותית שאינה מכירה את השחקניות באזורנו יכולה לייצר הערכת מודיעין שמאפשרת בניית אסטרטגיה בתנאי אי-ודאות"?
- באופן ציורי, "הלבישו על הבינה המלאכותית את כומתת ראש אמ"ן".
- הכול היה אמיתי למעט שמות המדינות. זאת כדי למנוע הטיה שקשורה בהיכרות מוקדמת עם האירוע האמיתי.
- במהלך ה"דו-שיח" הזרימו לבינה המלאכותית את המידע הרלוונטי על מדינות העימות, ללא ציון השמות (מצרים וסוריה) וכן, ניירות אמ"ן לגבי עמדתו בעניין ההתרעה למלחמה.
התוצאות (על פי כותבי המסמך)
- הבינה המלאכותית ביקשה מידע נוסף "קשה לקבוע בוודאות אם המלחמה תתחיל מחר או לא".
- בשלב מסוים במהלך הדו-שיח העריכה הבינה המלאכותית, שהסבירות למלחמה עולה והמליצה לנקוט צעדי התגוננות מיידיים.
- סעיף 40 של מסמך אמ"ן דבק בקונספציה. "במצרים אכן מתקיים תרגיל והסורים נמצאים בכוננות לתגובה על הפלת מטוסים שלהם שבועיים לפני כן. על אף זאת למיטב הערכתנו, לא חל שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה".. הבינה המלאכותית זיהתה את הסתירה והתריעה על כך. ה-GPT התריע שהקונספציה "סותרת את המידע" שניתן לו והמליץ למומחים "לבחון שוב את הערכתם"
- מהסימולציות השונות עולה אפוא שיתרון המערכת הוא בכך שאינה ננעלת מחשבתית ורגשית בקונספציה שיש לבני אנוש.
- ניהול דו-שיח עם מכונה זו מומחיות חדשה שמפעיליה, קציני מודיעין, יצטרכו לרכוש. זאת חקירה מסוג שונה.
ממשק בינה מלאכותית וקבלת החלטות – ממצאים עיקריים
המכונה אינה יכולה להחליף את הקברניט, היא "פרטנר" לדו-שיח. היא מקבלת חומר, לומדת אותו ויודעת לענות על שאלות שהיא נשאלת. תשובותיה ענייניות.
- כדי לקיים דו-שיח ענייני על המפעיל לרכוש מיומנויות ספציפיות ולשלוט בהן. פרוט בנושא במאמר נפרד.
- האתגר העיקרי: "לנהל" דו-שיח לאורך זמן. להזרים מידע רלוונטי ולשאול\לנסח באופן נכון את השאלות, מול התשובות שהמכונה מספקת. כשל תפקודי של המפעיל ימנע ניצול יכולות המכונה ולא יעמוד במשימה.
- באמצעות תכונות הלמידה, שלה הבינה המלאכותית מסגלת לעצמה את מאפייני בעל התפקיד שהיא ממלאת.
- מאפיין נוסף וחשוב, הנופל במתחם ה"תובנות", הבינה המלאכותית מזהה סתירות, מתריעה על כך ודורשת מידע נוסף. זאת, כמובן, ללא הטיות "אנושיות", של בני אנוש.
- ולבסוף, המכונה "לא מתביישת" לא להחליט.
תגיות: בינה מלאכותית, קבלת החלטות, ממשק אדם מכונה