ניהול עסק משפחתי – בעד ונגד

הקדמה

ניהול עסק משפחתי, כמו גם השיקולים להקמתו, שונה בנושאים רבים מניהול עסק רגיל. המחשבה שאפשר להכין "מערך שיעור" על איך מקימים עסק משפחתי או שקיימת משנה סדורה בעניין, היא לדעתנו מחשבה שגויה.

מאחר וכך נעסוק  בפרוט מכסימלי אפשרי, ונציג את מורכבות הנושא, השיקולים, בעד או נגד, של בני משפחה ומקורבים בתהליך של הקמה וניהול עסק משפחתי.

מבחינה עובדתית, צריך לציין שיש יוזמות להפעלת עסק משפחתי אשר הצליחו ויש שנכשלו, עוד לפני שמכניסים לבסיס העובדתי את ממד הזמן (עסקים שהצליחו ובמהלך הזמן התפרקו).

במאמר זה לא נעסוק בחברות משפחתיות מסדר גודל "ענק" – נוסח "שטראוס", רמי לוי, או משפחת פרופר ב"אסם" – משום שבכוונתנו, כבעבר, להתייחס לעסקים קטנים ובינוניים.

" זרקור" עסק בנושא בעקיפין במאמר ניהול ארגונים קטנים ובינוניים ממרץ 2020 ובמאמר גם הגשמת חלום, מחייבת תכנית עסקית מיולי 2020 ולאור בקשות קוראים אנו מרחיבים בנושא כעת.

מעשה שהיה – הכרות אישית

יזם, איש מקצוע בתחום תעשיית הטקסטיל, מבוגר יחסית, עלה לארץ רכש מכונה והתחיל לייצר ולשווק סוודרים. העסק התרחב במונחים של מכונות, ייצור, עובדים, מכירות ומחזור כספים. כשהעסק גדל, הוא ביקש את אשתו להצטרף ולסייע לו בניהול העסק.

במרוצת השנים התברר שהיזם הינו איש ייצור ואומן מבחינת עיצוב ואיכות המוצר אך חסר יכולת בתחומי הניהול והמכירות. מי שזיהתה את הבעיה הייתה אשתו אשר בשלב מסוים החליטה לפרוש.

לאור הפסדים כספיים וגילו המבוגר של היזם, קרובי משפחה ניסו לשכנע אותו לסגור את המפעל. תשובתו הייתה: "אני רוצה למות על הסוודרים שלי במפעל שלי".

וכך אמנם קרה!

מניעים

יש להניח שהיוזמה לצרוף בני משפחה לעסק תהיה של היזם או הבעלים של עסק קיים. אם הפניה תתקל בסירוב, לא בטוח שפנייה אליו מבן המשפחה תתקבל בחיוב על ידו.

המניעים העיקריים של היזם המוביל  יהיו אחד או יותר מהנ"ל:

  • צורך אמיתי בסיוע לניהול או פיתוח העסק.
  • בניית צוות שאפשר לסמוך עליו, על בסיס קיומם של נאמנות וערכי משפחה.
  • העלאת תדמית "המשפחה".
  • ניסיון להבטיח את "המשכיות העסק" לשנים נוספות.

המניעים העיקריים של בן המשפחה להצטרף לעסק:

  • תחושת הביטחון והיציבות הכלכלית (בשונה מן התחרותיות בשוק התעסוקה).
  • תקווה להתפתח ולזכות במשרת "היורש".

מניעים אלו, בוודאי חלקם, ישפיעו במידה רבה על הצלחת החבירה

 "המוקשים" הצפויים בדרך

  • המכשול הראשון טמון בנכונותו של בן המשפחה להצטרף לעסק. זה לא מובן מאליו. גם סירוב של בן משפחה, לאחר פנייה להצטרפות יכולה ליצור "משבר".
  • המבחן השני, הבולט ואולי החשוב יותר הוא אם ואיזה פשרות מקצועיות עושה הבעלים בבחירת בן המשפחה והגדרת תפקידו בעסק!
  • מושג "הפשרות" קיים לא רק בשלב ההצטרפות אלא גם בהמשך כאשר יתבררו אי ההתאמות וחילוקי הדעות בסוגיות ומהותיות, לאחד מהצדדים.
  • מכאן הדרך קצרה ליריבויות ומאבקי כוח.
  • הגדרת סטטוס בן המשפחה – שכיר? שותף? בעל מניות? נושא מעניין, מורכב ופתח לקונפליקטים אפשריים .
  • ולבסוף, לפטר בן משפחה עלול להתברר כמסובך יותר מפיטורין של שכיר ולא רק בהיבט המשפטי.
  • הצטרפות של מספר בני משפחה הופכת את ניהול העסק למורכבת עוד יותר ומחייבת תכונות ניהול אשר יפורטו בהמשך.

משמעויות

הסגנון הניהולי הקלאסי מחייב את המנהל\הבעלים להיות דיפלומט ורודן בעת ובעונה אחת.

כאשר מדובר בעובד שכיר, הוא מבין שזאת התרבות הניהולית בארגון. לא כן כאשר מדובר בבן משפחה.

בעיקרון, מערכת היחסים בין בני משפחה לא יכולה להשפיע על מעמדו של בן משפחה ומערכת יחסי העבודה ביניהם.  מתחייבת תשומת לב ותכונות של שני הצדדים כדי לצאת בשלום ממצבים שהעבודה מייצרת.

חלוקת עבודה ברורה, נבונה ומקצועית יכולה להיות חלק מהפתרון.

סיכום

כללי המשחק משתנים כאשר בן משפחה המקיים מערכת יחסים ערכית\אינטימית עם בן משפחה אחר, קל וחומר אם הוא בסטטוס "ממונה", הופך לשותף או כפיף במערכת יחסים פורמאלית.

בבסיס היחסים יש שוני, לעיתים קיצוני, בין אדם לאדם ולא כל חבירה במערכת המחייבת משמעת עבודה יכולה לעבור בשלום.

האמור הופך למורכב יותר כאשר המציאות מעמידה את האנשים במבחנים בינאישיים שלא הורגלו להם בעבר.

עסקים משפחתיים קיימים ולעיתים מצליחים. אבל, זהו אתגר לשחקנים ולמשפחה משום שכשל עלול לגרום לזעזוע משפחתי מקיף.

 תגיות: עסק משפחתי, ניהול

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *