איפכא מסתברא

המושג ויישומיו בעולם האזרחי

רקע

ב"זרקור" מ – 5.8.2018 פורסם מאמר בשם "איפכא מסתברא". התייחסנו ליישומי המושג בתחומי הניהול בהזדמנויות נוספות והן זמינות לקוראינו דרך מנוע החיפוש של האתר.

מחדל 7 אוקטובר 2023 החזיר לאקטואליה את המושג, כמו גם את מושג ה"הקונצפציה", אליו התייחסנו במאמר קונצפציה ואיפכא מסתברא – נדבכים בתרבות ניהולית

הכתוב בהמשך נאמן לגרסה המקורית, שעדיין אקטואלית וזוכה להתעניינות הגולשים באתר.

הקדמה

צמד המילים בארמית "איפכא מסתברא" מקורו בתלמוד הבבלי ומובנו, בשפה עממית, "ההיפך הוא הנכון".

האמירה הזאת הצטרפה ללכסיקון העכשווי לאחר מלחמת יום הכיפורים ופרסום דוח וועדת החקירה הממלכתית, "וועדת אגרנט".

הוועדה קבעה שקיבעון מחשבתי גרם לכך שקברניטי המדינה –בממסד הביטחוני והממשלתי – נצמדו ל"קונצפציה" והתעלמו ממידע התרעתי רב ואיכותי שהצביע על כך שפני מצרים וסוריה למלחמת הפתעה נגד מדינת ישראל.

מאמר זה יעסוק ברלוונטיות התפיסה גם לעולם האזרחי בכלל והעסקי בפרט.

הרקע הצבאי

על מנת להתגבר על כשלים בגיבוש הערכות מודיעין וההחלטות שהתקבלו בעקבות זאת, כשלים שמקורם בהטיות "בני אנוש", הוחלט לחזק מנגנונים של איזונים ובלמים במספר תחומים ורמות:

• חיזוק גורמי הערכה במוסד ובמשרד החוץ – משקל נגד לבלעדיות של אמ"ן מחקר.
• חיזוק מחלקות המודיעין בפיקודים – תחת הכותרת "פלורליזם".
• הקמת "מחלקת בקרה" באמ"ן אשר תפקידה לממש את המושג "איפכא מסתברא", ולשמש "פרקליט השטן"

תפקידיה של מחלקת הבקרה היו לשמש כמקטרגים לכל נייר מודיעיני, עמדה מחקרית, הצעות ורעיונות – ולהשמיע ביקורת ועמדה אחרת והפוכה – במסמכים ובדיונים.

אזרוח המושג

החלטות אינטואיטיביות שגויות, קיפאון מחשבתי, עיתי, מזדמן או קבוע בסוגיות מסוימות, הינן הטיות קוגניטיביות מוכרות בפרקטיקה של ההתנהגות האנושית.

כאשר מדובר בארגון, במנהלים, בתהליכי קבלת החלטות ובסוגיות קריטיות – להטיות הללו יכולות להיות השלכות כבדות משקל.

הפתרון הארגוני – בניית מנגנוני איזונים ובלמים.

נכחתי בעבר בדיון, בחברה עסקית גדולה ומוכרת. הדיון עסק במכרז גדול בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים. בחדר נכחו: אנשי השיווק, הטכנולוגים, הכלכלנים ומשפטנים, כותבי החוזים.

מבחינתי זה היה שיעור מאלף כיצד בדיון מרכזי, מורכב וחשוב יושבים בעלי אינטרסים מנוגדים המתווכחים, כל אחד מגן על עמדתו וכך מונעים אפשרות של מריחה והטיה.

זהו מבנה של יצירת "אנטגוניזם מקצועי חיובי".

הפתרון התפיסתי\ניהולי – כלים שגרתיים בתהליכי העבודה.

תהליך קבלת החלטות איננו מסתיים בהצבעה על ידי רוב המשתתפים. מנחה הדיון – הגורם הבכיר בחדר צריך:

• לבקש כמה שיותר חלופות ודרכי פעולה.
• לא לקבל סיסמאות. עמדות צריכות להיות מנומקות. למודיעין ערך מיוחד בתהליך.
• לסתור ולערער על תפיסת הרוב ולשמש בעצמו "פרקליט השטן".
• לפזר את הדיון, לחייב התעמקות וחיפוש חלופות נוספות ואחרות לדיון במועד אחר.
• להזמין ולשתף גורמי חוץ "נטולי אינטרס אישי\ארגוני".

לחברה בה עבדנו יעצתי למנהל, בדיון מסוים, למנות "תצפיתן" פסיבי (לצורך זיהוי התנהלות חריגה של משתתפים), או אקטיבי אשר ישמש "פרקליט שטן" מרמת העובדים.

ולבסוף, בנושאים חשובים במיוחד – לנהל סיעור מוחות, דיונים מכינים וקבלת סקירות רקע וזאת, עוד לפני "הדיון" במהלכו תתקבלנה החלטות.

הביטוי הארגוני

המבחן הראשון, בדרג הניהולי, הינו בהכרה ובמודעות לקיום הכשל והצורך לתת לו מענה – מבני או תהליכי.

את התשתית הערכית צריך להטמיע בתרבות הארגונית ואז האמור לעיל ייתפס כטבעי, מובן מעליו לכל העובדים בארגון.

אנחנו מדברים בעיקר על הערכים הבאים:

• לעודד פתיחות וחשיבה "מחוץ לקופסא"
• הנכונות לקבל דעה אחרת, לדון בה ולהתייחס אליה גם אם איננה מתקבלת – ולנמק מדוע לא התקבלה!
• לתת ביטוי ארגוני (תגמול סמלי או מילולי) גם לאלה היצירתיים החושבים מחוץ לקופסא.

שימוש נכון בשיטת ה"איפכא מסתברא" יכול להפוך למכשיר יעיל להתמצאות בעולם של שינויים ואי וודאות, בחזקת "Waze " לעסקים.

תגיות: איפכא מסתברא, מודיעין, ניהול

*למתעניינים, ממליצים את ספריו של פרופסור דן אריאלי, "לא רציונלי ולא במקרה" ונוספים פרי עטו.