הקדמה
המושג "קונצפציה" מוזכר בדרך כלל בהקשר מדיני ביטחוני ובמשמעות שלילית. זו טעות יסודית. המושג רלוונטי לכל תחומי החיים ויש בו היבטים חיוביים ושליליים. במאמר נוכחי נעסוק בהיבטים הארגוניים ובהיבטי התרבות הניהולית.
הגדרה ודיון
למושג "קונצפציה", בשפה הלועזית, יש פירושים רבים. אנחנו בחרנו שניים המתאימים לאירוע: "דרך חשיבה, פעולה" ו"תפיסת עולם".
המשמעות השלילית המקובלת מתחברת עם "קבעון מחשבתי". דרך חשיבה ותפיסת עולם מקובעים יכולים ועשויים לגרום לאסון בעולם של שינויים.
המשמעות החיובית מתחברת עם תהליך מאוזן של גיבוש דרך חשיבה ותפיסת עולם בכל תחום – אישי, קבוצתי וארגוני.
לסיכום, היינו מגדירים קונצפציה כמצב אינטלקטואלי המושפע ממצב נפשי ויכול להוביל לקיבעון מחשבתי או להתחדשות.
היסוד הנפשי, אינדיבידואלי
שתי תופעות אנושיות חוברות למצב של קבעון מחשבתי קיצוני ברמת הפרט:
- אגו – אדם קרוב אצל עצמו, מעריך ומאמין שהוא צודק, לא יכול לטעות ואין בלתו. רופא עם אגו נפוח לא יקבל את דעתו של מתמחה ומנכ"ל עם אגו באותו נפח לא יקבל חוות דעתו של מומחה חיצוני או ראש מחלקה הכפוף אליו.
- שיגרה – תכונה אנושית נפוצה היא הקושי להתמודד עם מצבי שינוי. כל שינוי מייצר אי נוחות ולכן הנטייה אצל אנשים תהיה להתרפק בסביבה רגועה וסטטית.
במציאות, החיים הם "זירה" גועשת ומלאת אתגרים. יש אנשים (וגם נשים) שסביבה כזאת הינה סם חיים מבחינתם. בסביבה כזאת הם מרגישים נוח ומביאים לידי ביטוי את יכולותיהם. ויש כאלה שאינם בנויים להתמודד עם שינויים ולחץ וסובלים מכך.
אנשים בעלי קבעון מחשבתי (תלוי כמובן בעוצמת הקבעון) יתקשו, עד כדי חוסר יכולת, לתפקד בתנאי לחץ.
הפתרונות ודרכי הפעולה ברמת הפרט:
- מודעות לתופעה והכרה במגבלות אישיות.
- ספקנות – לא לקבל כל דבר כמובן מאליו. לא הכל ברור וצריך להניח "שאולי אני טועה".
- פתיחות ונכונות לשמוע דעות ועמדות נוספות.
היסוד הארגוני, ניהולי
המבנה הארגוני אמור להבטיח מערכת איזונים ובלמים בתהליכי קבלת החלטות. כשהמערכת הזאת תקינה ומתפקדת היא אמורה להתגבר על קבעון מחשבתי של ממלאי תפקידים ומנהלים בכירים.
ועדיין זה יכול לקרות!!!
אירוע מן התחום הצבאי – באוקטובר 1973, שר הביטחון וראש אמ"ן באותם ימים הצליחו "להדביק" את כל מקבלי ההחלטות בעמדה שאין איום מלחמה.
אירוע מן התחום העסקי – המשבר בחברת התרופות "טבע" בשנת 2017. המנכ"ל נמצא אשם במחדל הניהולי אך הכשל היה בקונצפציה של מועצת המנהלים לגבי האסטרטגיה העסקית של "טבע".
פתרונות ודרכי פעולה ארגוניים:
- "איפכא מסתברא" – זהו מנגנון שנותן, לדעתינו, את המענה הטוב ביותר לקיבעון מחשבתי בארגונים. ראה "איפכא מסתברא" שפורסם ב"זרקור" ב – 5.8.2018.
- בארגונים אשר היקף הפעילות ומורכבותה אינם מצדיקים תהליך עתיר השקעה, אנו ממליצים את סדרת הפעולות הבאה הנשענת על התרבות הניהולית:
∴ שקיפות, פתיחות וריבוי דעות.
∴ תשומת לב לתהליכי מודיעין וניטור מידע בתהליכי העבודה.
∴ שימוש מושכל ב"פרקליט השטן" או ב"צוות אדום" בתהליכי עבודה, דיונים וקבלת החלטות.
∴ חיזוק מעמדם ותפקודם של מבקר הפנים, אנשי כספים ומומחים\יועצים חיצוניים.
סיכום
חיפוש "הדרך הקלה" ו"קיצורי דרך" הן תכונות אנושיות המשפיעות על הרצינות המתבקשת בקבלת החלטות ולכן עלולות להוביל לכשלים בלתי צפויים.
הקונצפציה חייבת להיבחן מעת לעת על ידי יוצריה ולהיתקף על ידי גורמים שיוכשרו ויוסמכו לכך מראש.
בספר "הדרך לכס המנכ"ל" , המחבר קורא תיגר על השימוש במודלים ותורות ניהול – גם אלה במובן מסוים מובילים לקיבעון מחשבתי.
יש ארגונים הנרתעים ומשתהים בביצוע התאמות המתחייבות מהמצב בהגדרת יעדים, בתהליכי עבודה שינויים ארגוניים ועוד. יש כאלה שמתחילים לזוז רק כאשר "החרב מונחת על הצוואר" ויש כאלה הקורסים בדרך.
שתי המלצות עיקריות: יצירת "מודעות" לתזזיתיות במציאות חיינו (בכל התחומים) ו"מודיעין" כדי לנטר את הסיכונים וההזדמנויות.
תגיות: קונצפציה, איפכא מסתברא, מודיעין