הקדמה
ביולי 2023 התפרסמו בעיתונות מאמרים שדיווחו על חריגות בהתייחסות עובדים בשוק העבודה. התופעות שתוארו – סטרס ובעיות נפשיות, דיכאון, העדר מוטיבציה, ירידה בתפוקה ופיחות בנאמנות העובדים לארגון בו הם עובדים.
אלו תופעות שהיו בעבר ויהיו גם בעתיד, אולם כעת הן בכמות ובעצימות גבוהה, פרי מציאות שלא הייתה קיימת בעבר. חשוב לזהות את הנסיבות כי בעזרתן ניתן יהיה להבין את המשמעויות על העובדים, המנהלים והארגון ולהחליט על דרכי הפעולה הנדרשות.
המאמר הנוכחי הוא מאמר מסגרת העוסק בנושא מנקודת מבטו של הפרט, המשאב האנושי. בעקבותיו נרחיב ונפרט במאמרים נוספים על המשמעויות מבחינת התרבות הניהולית והנושאים באחריות לתפקודו של הארגון.
דילמות ניהוליות מן החיים
קבוצת עובדים, עם מנהל בראשם, נדרשה במסגרת העבודה למאמץ חריג שכלל העדרות ממושכת ורצופה מחוץ לבית. בשובם הביתה עולה הדילמה האם העובדים יוכלו להעדר יום\יומיים, על חשבון מקום העבודה, כדי "לפצות" את המשפחה על היעדרותם ולטפל בנושאים אישיים שהוזנחו.
האם הארגון נתן את דעתו למצב כזה? כהוראת שעה? או בנוהל? האם מנהל בדרג הביניים מוסמך לאשר זאת? האם העובדים חייבים בדיווח יום חופשה? כיצד יגיבו העובדים ומה תהיה התייחסותם אל מקום העבודה.
כאמור, סיפור מן החיים אשר טופל באופן אחד בעיתוי אחד ובאופן שונה בעיתוי אחר.
גורמים משפיעים גלובליים
שוק העבודה עבר שינויים מאז מגפת הקורונה שיצרה תגובת שרשרת והשלכות רוחב על כול השחקנים :
- מקומות עבודה רבים עברו לעבודה מרחוק. "עבודה מהבית" היה פתרון מוצלח שנתן מענה לאיסורי התקהלות. להיערכות הזאת היו השלכות חיוביות ושליליות מבחינת העובד והארגון.
- חידושי טכנולוגיה איפשרו האמור אך מנגד יצרו סביבת עבודה שונה ובעייתית (איך יוצרים חייץ בין העבודה לחיים הפרטיים, ריחוק מהארגון ומהחברים לעבודה, ניהול עובדים בשלט רחוק ועוד)
- "הפתרון הזמני" הפך, במקרים רבים, לפתרון קבע בוואריאציות שונות (חלק מן הזמן עובדים מן הבית וחלקית מתייצבים לעבודה במשרד). התמשכות מצב של אי וודאות, מחד והעדר התייחסות ומענה ארגוני למצב, מאידך רק החריפו את הבעיה.
- הסימפטומים המתוארים בהקדמה מצביעים על כך שהשינויים בסביבת העבודה השפיעו לרעה. כמו במקרים רבים אחרים, ההיערכות הארגונית לרבות מתן מענה למצב שנוצר "התעוררה" באיחור.
ויש גם גורמים קלאסיים, נוספים
- אירועים מקומיים, ברמת מדינה, כמו ההפיכה המשטרית והמחאות בארץ, ואירועים דומים ושונים בתחום של יציבות שלטונית ושוק העבודה, גם במדינות אחרות. כל אלה החריפו את הדאגה לגבי "העתיד והאופק האישי".
- כל דור, תרבותו והשוני בהעדפותיו. נוצרה דילמה בין קריירה תעסוקתית וההשקעה הכרוכה בכך לבין המחויבות למשפחה והדרישה לזמן פנוי לרווחה. הדילמה חידדה את הצורך של העובד לחפש את האיזון בין שני מרכיבי המשוואה והתוצאה הסופית החרפה של התופעות. זהו סימפטום נוסף שמוביל לתנודתיות מבחינת העובדים ומציאת נוסחאות ופתרונות מבחינת הארגון.
סיכום
מקצועיות העובד אינה תנאי מספיק לכך שהארגון יוכל להפיק ממנו את מירב התועלת. לכך נלווים תנאים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי הנפש. אדם ללא מוטיבציה, מוטרד מבעיותיו האישיות, אנמי, חסר אנרגיות ויכולת להתמודד עם אתגרים הינו אחד אשר "בא לעבודה אך לא בדיוק בא לעבוד".
זה יכול לקרות לכל אחד בעיתוי כלשהו למשך זמן קצר. אסור שזה יקרה לעיתים קרובות, למשך זמן ארוך ולמספר גדול של עובדים.
האדם הינו "חיה חברתית" המושפעת מגורמים בארבעה מעגלים: אישי, משפחה חברים קרובים, מקום העבודה, והמעגל החיצוני, החברה והמדינה בה הוא חי. אלו כללי המשחק ואסור להתעלם מהם.
את הפתרונות למצב המתואר במאמר יש למצוא בתרבות הניהולית, בסדרי העבודה ובפתרון אישי לכל עובד.