הקדמה
ארגונים קמים כדי למלא את ייעודם בצורה הטובה ביותר לאורך זמן. במשך הזמן הם מתמודדים עם כוחות וגורמים משפיעים המאפיינים ומזוהים עם התחום והסביבה בה הם פועלים. אבל, בעידן הנוכחי הסביבה משתנה בקצב חסר תקדים והשינויים מציבים בפני הארגונים סיכונים והזדמנויות.
השינויים הללו, בלתי צפויים, מופיעים תמיד תחת הכותרת – אי וודאות.
אי וודאות היא תופעה אוניברסאלית וחלק בלתי נפרד ממציאות חיי הפרט והארגונים. היא הפכה להסבר השכיח ועילה לכשלים, לקשיים ואף לקריסה של ארגונים.
האם ארגונים הפנימו שבסדר היום הניהולי שלהם צריך לעסוק בבלתי צפוי? באי וודאות? בניטור התופעה ובהערכות מתאימה להתמודד עם הבלתי צפוי כאשר יגיע?
זיהוי מוקדם ומוכנות לאיומים בלתי צפויים בעלי השפעה על ארגונים חייבים להימצא על סדר יומם של ההנהלות.
בכך נעסוק הפעם.
משמעויות על תפיסת הניהול
"מגה אירועים" הם אירועים המשפיעים באופן חוצה גבולות על מדינות רבות, ארגונים במדינות הנפגעות ואוכלוסייתן. הם יכולים להתרחש בתחומים שונים: משברים כלכליים, רפואיים, מדיניים, צבאיים ועוד.
"מגה אירועים", היו בעבר ויהיו גם בעתיד. מדינות שלא נערכו לכך מצאו עצמן טרודות בבעיות קיומיות. מובן שברמת המדינה קשה להיערך לכל "תרחישי האימים". קשה, אך אפשרי.
ברמת הארגון היערכות קלה יותר. לרשות הארגון ומנהליו עומדים מנגנונים וכלים אשר יכולים וצריכים להתריע בפניהם על צפי לאירוע (איום או הזדמנות). ארגון נקלע בהפתעה "לאירוע נדיר" כאשר לא מזהים מבעוד מועד שהאירוע מתקרב ולמנהליו יש הערכת יתר על מצבם.
כללי עשה
מודעות – חברי מועצת מנהלים והנהלות ארגונים חייבים להיות מודעים לאפשרות שאירועים בלתי צפויים שהם בחזקת איום או הזדמנות עלולים\עשויים להתרחש.
מודעות זאת חייבת להיות מתורגמת לתוכנית עבודה ולסדרה של פעילויות באחריות ההנהלה:
- הדרך הנכונה לזיהוי מגמות וצפי לעתיד היא בסיעור מוחות עתי, מתמשך ושיטתי, שבבסיסו ויכוח – שילוב בין חשיבה ביקורתית שיטתית ויצירתיות גדולה (איפכא מסתברא).
- הארגון צריך לטפח תרבות ארגונית המעודדת פתיחות למגוון רחב של דעות ולדעות חריגות. את ההתרעה על אירוע יכול לספק גם עובד זוטר!
- עיסוק במודיעין. בתהליכי העבודה השוטפים צריך לעסוק גם בניטור מידע על אירועים צפויים אשר ישפיעו על הארגון. המידע הנדרש צריך לספק סימנים מעידים אשר יאפשרו בחינה של תרחישים אפשריים.
- האמור לעיל לגבי המודיעין, חייב להיות גם על סדר היום של אלה העוסקים בהערכה וניהול סיכונים.
- קברניטים, גם עסקיים, מצפים לקבל התרעה על תרחישים הנוגעים לארגוניהם. הניסיון מלמד שזה לא תמיד עומד בציפיות. יש ארגונים, בדגש על צבאיים, אשר מפנים תכנון והשקעות על מוכנות לתרחישים אפשריים וזאת בעצם הכותרת של תת פרק זה.
- ארגונים שהשקיעו בהיערכות לרציפות תפקודית (ראה מאמר ב"זרקור" מחודש פברואר 2019), ימצאו עצמם מתמודדים באופן קל יותר עם אירועי אי וודאות.
סיכום
תופעות אקלימיות וההשפעות על חיינו זוהו לפני עשרות שנים. העיסוק ב"משבר האקלים" מתרכז בשתי רמות: ניתוח הסיבות והטיפול בתוצאות. הסיבות נחקרות והתוצאות ידועות.
התופעות הקשורות למשבר האקלים יצאו מתחום האי-וודאות ומי שמופתע זהו מי שלא התכונן ומתכונן, גם היום, אל השפעותיו עליו, ארגונו וארצו.
ההשפעות הידועות כיום משתנות מעת לעת ובדרך כלל מאובחנות ברמה כללית בלבד. כל ארגון צריך לנטר, ללמוד ולהתאים את ההשפעות הרלוונטיות לארגונו.
ארגונים ומנהלים צריכים להתייחס ל"אי וודאות" כאל נתון וללמוד להיערך לקראת הבלתי צפוי באופן מקצועי, מפוכח ושוטף.
תגיות: אי וודאות, ניהול משברים