הקדמה
בעת כתיבת מאמר זה, חלפו מעל ארבעה חודשים מה-recall הגדול שהסב ל'שטראוס עלית' נזק במאות מיליוני שקלים.
זהו מספר זמני… את המספר המדויק תקבל הנהלת 'שטראוס עלית' לאחר שתסכם את הוצאות תיקון הליקויים, את עלות ה–recall והפיצוי לצרכנים, את הפסד המוניטין, ואת הפסד הרווח עד התאוששות מלאה של המכירות, בעתיד.
את עלות מניעת התקלה, הם יודעים מזמן: איוש משרות בקרה ואיכות, תיקון "רשתות יונים" ועוד זוטות שמחירן שברי פרומיל מעלות הנזק שנגרם לחברה.
סמוך לכתיבת מאמר זה אירע עוד recall גדול במפעל "סנפרוסט" לייצור ירקות קפואים.
לא נעסוק כאן בפרטי האירוע שפורסמו בכל אמצעי התקשורת.
אלו שני מגה אירועים מסוג "מפעל הזבל של הארגון".
בכך נעסוק הפעם.
מהו "מפעל הזבל" הארגוני?
זהו כינוי למכלול פעולות הסרק של ארגון שאינן מניבות רווח, בצד פעולות של "חיסכון בכל מחיר" שמייצרות תקלות והתוצאה בשני המקרים: כשלים ונפל בפס הייצור, בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, פגיעה בקשב הנהלה ומאמצים פקידותיים וניהוליים. ב'קצה', כל אלה גורמים: לאבדן מוניטין, ללקוחות ממורמרים, לנטישת לקוחות (שאינם לקוחות שבויים), ולהפסד כספי גדול.
פעולות אלה כוללות בין היתר: עבודה מיותרת שלא נחוצה ונעשית מכוח ההתמדה בגלל צורך היסטורי בלתי רלוונטי, שיקולי אגו, שמרנות וכדומה מצד אחד; עבודה חוזרת הנובעת מפעולות שלא מתבצעות היטב בפעם הראשונה מצד שני; חסכנות הגובלת בקמצנות מצד שלישי.
כשמבצעים אבחון ארגוני, שכיח למצוא ליד החלק החיוני והיצרני בכל ארגון או מפעל, ארגון מקביל של אי איכות – ״מפעל זבל״. שורשיו נמצאים במפרטים והוראות עבודה לא מעודכנים, פגישות חוזרות, ישיבות שלא מתקיימות, הגדרת דרישות לקויות וכדומה.
"מפעל הזבל" קיים בכל ארגון (תעשייתי, שירותי או ציבורי), שמייצר המון זבל בצד התפוקות המוצהרות שעבורן הוא הוקם.
ארגונים בריאים נאבקים בתופעת "מפעל הזבל" שעולה הון עתק, ועלותו רבה יותר מעלות המאבק במחוללי "מפעל הזבל" וצמצומו.
מילת הקסם היא איכות.
מאמר זה שם את הדגש על מושג האיכות אך חשוב לזכור את המושג "ניהול תהליכים" תקין בארגון, המציג את הנדבך המרכזי של ניהול בכלל ו"ניהול האיכות", בפרט.
גישת אפס ליקויים
פיליפ קרוסבי, מנהל האיכות של חברת ITT, הוא אבי רעיון אפס ליקויים ובעל האמרה ״איכות היא בחינם מה שעולה כסף זו אי איכות״.
שיפור האיכות עולה 'כסף קטן' שתורם לשורת הרווח של הארגון בו בזמן שאי האיכות טומנת בחובה סיכון להפסד גדול והדוגמאות שבהקדמה מוכיחות זאת.
גישת אפס ליקויים זו תפיסת עולם המאמינה שמשגים ופגמים, שתוצאתם הגדלת "מפעל הזבל", אינם מובנים מאליו.
להיפך, אפס ליקויים מצמצם את ״מפעל הזבל״.
לכן כל אחד בארגון צריך לעשות את הדברים: בזמן, בצורה נכונה ובפעם הראשונה, ללא תקלות או בעיות איכות.
סכום
ארגון עסקי (יצרני או בתחום השירותים), שרוצה לשרוד ולשגשג, צריך לצמצם את "מפעל הזבל" להכריז עליו "מלחמת חורמה" ולסגל לעצמו את "שפת האיכות".
לשם ניהול המלחמה והשגת "הכרעה" הנהלת הארגון צריכה לרתום את כל מנגנוני האיכות והבקרה האפשריים ובתוך כך לבצע באופן מחזורי צעדים לאיתור פעילויות מיותרות, כפולות או חסרות.
בארגז הכלים של עולם הניהול האיכותי מצוי מגוון כלים גדול. אימוץ חלק מהכלים מתאים רק לארגונים גדולים ומחייב השקעת משאבים, אולם בצדם יש כלים שקל מאד להפעילם ב'כסף קטן' שתשואתו שווה זהב.
פיקוח וביקורת על תהליכי עבודה צריכים להתבצע על ידי כל יחידת עבודה, אך אין זה די ומדי פעם ארגון זקוק "לניעור" באמצעות התערבות חיצונית.
חשוב מכל, להפנים אצל כל עובדי הארגון ומנהליו בכל דרג את התובנה: שרידות הארגון והצלחתו קשורים בקשר ישיר לאיכות המוצר או השירות שהוא מספק לשביעות רצון לקוחותיו.
תגיות: איכות, מפעל הזבל