הקדמה
מאמר זה נכתב לאחר גילוי הסלמונלה במפעל השוקולד של "שטראוס עלית". כידוע, אחד הליקויים שהתגלה כבר בשלב הראשון היה שהמשרה של "קצין בטיחות מזון" לא הייתה מאוישת תקופה ארוכה.
לעניין האירוע נחזור במאמר נפרד, במאמר זה נפתח צוהר אל תפקידי הבקרה המקצועית והפיקוח בארגונים המחויבים על פי החוק.
מאפיינים
מאמר זה יעסוק בגורמים מקצועיים פנים ארגוניים שתפקידם לקיים בקרה על תהליכי עבודה כמו: מבקר הפנים, קציני בטיחות, בטיחות בתעבורה, מפקחי בנייה (יש גם חיצוניים מטעם משרד העבודה), נאמני קורונה, ממונה על מניעת הטרדות מיניות בארגון ועוד.
ברוב המקרים, נושאי משרות אלה חייבים להיות בעלי ידע לעיתים ייחודי והכרות טובה עם תהליכים ארגוניים, בדגש על קבלת החלטות ברמות הנהלה.
בעבר עסקנו בנושא של "שומרי סף" כדי להציג ולהדגיש את חשיבותם של מנגנוני פיקוח על תהליכים ארגוניים. גם אם יש דמיון בין השניים, הנושא בו נעסוק הפעם מתאפיין בהבדל מהותי אחד: ממלא התפקיד נושא באחריות לפקח גם על הממונה שהציב אותו לתפקיד.
כמו "שומר סף", התפקיד מתחייב מן החוק והתקן מוסדר ובדרך כלל במעמד בכיר, או "בכיר למחצה". הבעייתיות נובעת ממערכת היחסים בין בעל התפקיד לממונה עליו.
האירוע בהמשך, אמיתי לגמרי, ידגים את נושא המאמר.
אירוע
אגף בארגון ממלכתי היה צריך למנות קצין בטיחות. ראש האגף הציג את המועמד שלו לדיון במעמד המנכ"ל. המועמד, עובד וותיק ללא ידע מקצועי קודם בנושא הבטיחות.
מתוך כוונה שיתפתח במסלול הניהולי, הוא נשלח לקורס להכשרת עתודה ניהולית אותו סיים בהערכה פושרת. היה פער "מגומגם" בין התעודה שהוענקה לו לנאמר על ידי מנהלי ההדרכה. מעשית – העובד לא הוסמך.
במהלך הדיון אצל המנכ"ל, הודה ראש האגף שהמלצתו למנות את העובד לקצין בטיחות באה כדי לתת מענה לבעיית שיבוץ.
אחד "המקטרגים" שאל בדיון האם המועמד "בנוי", באופיו, ויהיה מסוגל להציג בפני ראש האגף נושא בעייתי ומורכב בתחום עיסוקו, להתמודד ולעמוד על דעתו גם אם היא מנוגדת לזו של ראש האגף!
השאלה חייבה להיכנס לפרטים על המועמד ואישיותו: האם תקיף או כנוע, האם נאבק על דעתו או נסחף עם הזרם.
כבר מלכתחילה היה ברור שהמינוי נבנה על קרקע בעייתית – בנסיבות ובהתאמה.
המתואר הינו אירוע שכיח אשר מציג שני מאפיינים: מידת החשיבות שארגונים מייחסים לתפקידים אלה. ושנית, קיומו של מתח מובנה בין ממלא התפקיד למנהל אשר מינה אותו המחייב סגולות אישיותיות מתאימות של ממלא המשרה.
מסרים וסיכום
המאמר עוסק במשרות של קציני מטה מקצועיים, לעיתים ללא כפיפים, בתחומים חשובים וקריטיים שהמחוקק הגדירם ככאלה ולכן חובה לאישם. טבעם של תפקידים אלה "שבפולקלור הארגוני" הם נחשבים כפחותים תדמיתית ובעיקר ככאלה ש"מפריעים" לסדר השוטף של התנהלות השוטפת. את חשיבותם ומרכזיותם של ממלאי התפקיד ופעילותם מפנימים, בדרך כלל, רק לאחר תקלות או אסון.
אך טבעי הוא שלתפקידים אלה לא ימונו העובדים "המבריקים" של הארגון. יש מקרים בהם הארגון משכיל להציב בתפקיד אדם מיומן ומתאים שאיננו חלק מן הסולם ההיררכי ואז הקונפליקט המתואר באירוע לעיל יכול להיות חריף פחות.
קווים מנחים:
- המשרות הללו, מפקחים ובקרים, הן משרות חובה ועל מנהלים לפעול כך שהן תהיינה מאוישות.
- פשרות בבחירת המועמד הראוי, מבחינה מקצועית ואישית, תהיה כנראה תופעה בלתי נמנעת אך טוב יעשו הנושאים באחריות אם יבינו שבסוף הם אלה אשר ישלמו את מחיר הפשרה.
- ישנן דרכים יצירתיות ליצור את המעמד והמיקום המועיל של נושא המשרה: הכפפה למנכ"ל, או ראש אגף, הבאת עובד חיצוני, שילוב פורמלי בתהליכי עבודה ועוד.
- חיזוק תדמיתם ומעמדם של נושאי משרות אלה הינו אינטרס של הארגון וזאת ניתן לעשות ללא קשיים מיוחדים למשל, באמצעות תקנות וסדרי עבודה.
תגיות: בקרה מקצועית, תהליכים ארגוניים.