מבוא
מצטטים את לואיס ברנדייס[1], כמי שאמר "יש המשבחים את החשיפה הציבורית כתרופה למחלות חברתיות ותעשייתיות, אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר". דברים אלה נכתבו בשנת 1914 לפני יותר ממאה שנה והם תקפים גם היום.
ספירו אגניו[2] צוטט כמי שאמר בתקופת פרשת 'ווטרגייט' (פאדיחה גדולה בפוליטיקה האמריקאית שהסתיימה באירוע פלילי): "הממזרים שינו את הכללים ולא סיפרו"…
נזכרנו בשני משפטים אלה לאחרונה כשהתפרסם אירוע "הצבעת מי שאינם רופאים, בדיון הצט"ם בעניין המלצה על מתן חיסון קורונה רביעי".
ניתן להניח שהנהלת משרד הבריאות השקיעה מחשבה רבה בקביעת הרכב הצט"מ, סמכויותיו וכללי הדיון וההצבעה. כמה מחשבה הושקעה באי פרסום ההחלטות הנ"ל, אין לדעת.
האירוע מעיד על עוד ליקוי ניהולי שמנהלים נוהגים לשגות בו שוב ושוב – היעדר שקיפות.
בהמשך סקירה תמציתית של האירוע למען אלה שיקראו מאמר זה כשהדי הפרשה ידעכו/ישכחו, וכמובן תובנות ניהוליות.
תקציר האירוע
בעת האירוע אנו מצויים ב"גל החמישי" של מגפת 'הקורונה' עדיין אין מספיק מידע בארץ ובעולם ורבים מאד בקרב מקבלי ההחלטות ואזרחי המדינה, מצויים בלחץ.
הצט"מ – צוות טיפול במגפות שהוא במעמד של גוף מייעץ, ממליץ למנכ"ל משרד הבריאות לחסן כל מי שמעל גיל 60 בחיסון נוסף, רביעי במספר. זו החלטה תקדימית בקנה מידה עולמי והיא מתקבלת:-
- לפני שהתברר באופן ברור טיב הוריאנט והסכנות ממנו.
- לפני שנעשו ניסויים מדעיים כלשהם.
כתב חרוץ לענייני בריאות, בדק ומצא שהרכב הצט"מ כלל בצד רופאים ומומחים לאפידמיולוגיה, גם: וטרינרים, יועצי תקשורת, קב"ט, יועץ משפטי, כלכלן ועוד אנשים חסרי השכלה רפואית. חלקם הצביע בעד ההמלצה לחסן כאמור.
תגובת משרד הבריאות כללה שני רכיבים:
- להמלצות הצט"מ לרבות ההמלצה הנוכחית יש משמעויות רבות ולא רק משמעויות רפואיות ולכן הכרחי לכלול בצוות גם מי שאינם בעלי השכלה רפואית ונציגי ציבור.
- גם הגוף המקביל האמריקאי (המרכז לבקרת מחלות – CDC) מורכב בצורה דומה.
תובנות
המאמר עוסק באי הבנת ואי הפנמת שני הציטוטים המובאים במבוא.
רבותי המנהלים, כללי המשחק השתנו!!!
זמנן של החלטות שמתקבלות ב'מחשכים' עבר מן העולם.
הטכנולוגיה מאפשרת לכל 'חטטן' להגיע למידע על ידי שיטוט במרחבי האינטרנט, על ידי העברת שאילתא ישירה או בכל דרך אחרת ואי אפשר להסתיר או להתחמק מתשובה.
מי שמסתיר מידע מסתכן באבדן אמון הציבור, לקוחותיו, עובדיו וכל הסביבה.
אמון הציבור במערכות השלטון נפגע קשות במהלך השנים בגלל אירועים רבים ומגוונים והוא החמיר בתקופת מגפת 'הקורונה' גם אם בגלל אירועים שאינם קשורים למגיפה.
האירוע המתואר בתקציר הוא אירוע ברמת מדינה אך הוא יכול להתרחש בכל גוף עסקי ובכל ארגון.
חברה שעובדיה או לקוחותיה מאבדים את האמון בהנהלתה, זמנה להתרסקות קרוב.
המנהל וההנהלה חייבים להפנים את ערך השקיפות יחד עם עוד ערכים עליהם עמדנו ועוד נעמוד ב"זרקור".
תגיות: שקיפות, אמון
[1] לואיס ברנדייס, משפטן יהודי אמריקאי, עורך דין ושופט בית המשפט העליון של ארצות
הברית במאה הקודמת.
[2] סגן נשיא ארה"ב בתקופת כהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון בשנים 1969–1973