"הערכת סיכונים" – שיעור קצר מלקחי המגיפה

הקדמה מעשה שהיה

בעבר, עסקנו ב"זרקור" בנושא "הערכת סיכונים" במספר מאמרים. זו מיומנות ניהולית הכרחית. במאמר זה מוצג אירוע אישי ולא ארגוני אך "המתודולוגיה" שתוצג בהמשך רלוונטית גם לתחום הניהולי הכללי.

שלושה זוגות החליטו להירשם לטיול קבוצתי בחו"ל מטעם חברת נסיעות ידועה. תהליך ההרשמה נעשה במלואו לרבות העברת פרטי כרטיס אשראי ותשלום דמי הרשמה.

כשלושה שבועות לפני היציאה "פרץ לעולם" וריאנט האומיקרון והמדינה אליה עמדנו לצאת הסתמנה כנגועה. בדיקת הסכם עלות הביטול הביא אותנו להחלטה להודיע בכתב על ביטול לפני שהקנס יהפוך מ-60% ל-80%. חברת הנסיעות המליצה לא להיחפז ובהתחבטות נוספות של הנוסעים זוג אחד החליט שהוא מבטל (סופית) את ההרשמה והשניים האחרים החליטו לצאת.

תיאור השתלשלות הנסיעה בהמשך.

מאפייני "סביבת ההחלטות"

ראשית לכל, צריך לאפיין את סביבת ההחלטה הרלוונטית לאירוע. במקרה שלפנינו, "סביבת ההחלטה" היא המגיפה ונגזרותיה.

יש להתייחס לארבעת המשתנים להלן כאל "בסיס גנרי" ולהוסיף או לגרוע בהתאם לאירוע.

• תמונת הסיכונים

תמונת הסיכונים איננה סטטית. יש אי וודאות ושינויים תכופים במאפיין הקבוע – המגיפה. כאשר גרף החומרה במגמת עלייה, הסיכון גובר. לדוגמא:- היקפים, חומרה רפואית, התפשטות גיאוגרפית.

• החלטות הרגולטור

החלטות הרגולטור הן תנודתיות בהתאם לתמונת הסיכונים לעיל. לעיתים הן בלתי צפויות. שינויים תכופים בנושאים כמו מגבלות על הנוסעים, ימי בידוד, סגירת נתב"ג ועוד.

• הגדרת הצורך וקריטיות ההחלטה.

בחיי הפרט כמו בחיי ארגון יש צרכים חיוניים שחייבים לטפל בהם והחלטה לבצעם הכרחית וקריטית (לדוגמא: ניתוח חירום בחו"ל). מצד שני, יש רצונות שמותר להטיל ספק אם מוצדק לקחת סיכונים בדרך להגשמתם. לעיתים, יש מקרים שלגביהם אפשר לחפש ולמצוא תחליפים הלוקחים בחשבון את הצורך ובאותה מידה את הסיכון.

• שיקולים סמויים.

התעלמות במודע או בתת מודע מהמחיר להשגת היעד המתוכנן. זהו מצב היכול להוביל להעדר יכולת לקיים חשיבה מסודרת לגבי התוכנית וממילא לבחון את התרחישים הצפויים.

חישוב סיכונים מול סיכויים (חישוב עלות – תועלת)

כשיש על סדר היום החלטה בעלת משמעות (ולא נשתמש כאן במילה "קריטית"), בהחלט קיימת אפשרות שבעלי העניין יפסחו וידלגו על השלב הזה. זה לא יקרה כאשר בעלי העניין מנהלים את חייהם על פי הכלל "סוף מעשה במחשבה תחילה" או שמבחינתם לקחת סיכון רפואי, כספי או אחר זאת החלטה בעלת משמעות קריטית.

באירוע המתואר, נסיעה לחו"ל בעידן המגיפה, עמדו בפני הזוגות שנסעו הדילמות והגורמים הבאים:

• אובדן דמי הביטול כ-10,000 שקלים.
• הדחף לצאת לחופשה בחו"ל.
• הערכה "מקלה" של סיכוני ההדבקות.
• התעלמות מהסיכון שיוחלט על חובת בידוד לאחר החזרה לארץ.

לנגד עיניו של הזוג שביטל את הנסיעה עמדו שלושה שיקולים:

• לא לוקחים סיכון רפואי גם אם מתחייב קנס של עשרת אלפים שקלים
• באווירה ובמגבלות המגיפה לא ניתן יהיה להפיק את החוויה הנדרשת ולכן אין הצדקה לצאת לחו"ל.
• הערכה "מחמירה" של סיכוני ההדבקות.

סיכום

התופעות של התכחשות, התעלמות וקבלת החלטות בשליפה ללא מחשבה מוקדמת בארגונים, וגם ברמת הפרט, הינן תופעות מוכרות ולא חריגות.

אלה שאינם מתחסנים, אינם שומרים על ההנחיות המקצועיות ומחליטים לקחת סיכונים נכנסים לקטגוריה של "מהמרים", הם לא עושים הערכת סיכונים.

גם כאשר מתבצע תהליך סדור של הערכת סיכונים צריך להבין שזה איננו מדע מדויק ובמקרים רבים "היצרים האנושיים", מחד והגורמים המשפיעים הבלתי צפויים, מאידך משחקים תפקיד מכריע.

ארבעת הנדבכים של בניית הערכת סיכונים המופיעים לעיל, מציגים, בעינינו, את המודל הקלאסי הבסיסי לכל ארגון.

תגיות: קורונה, קבלת החלטות, הערכת סיכונים