התמודדות ארגונים עם מצבי אי וודאות

יש מה ללמוד מהתמנון

רקע

ללמוד מן התמנון פרק בהלכות ניהול? נשמע דמיוני? אבל, כן, יש מה ללמוד ממנו. מומלץ להמשיך לקרוא!

ביומימטיקה  היא ענף בעולם המדע המחקרי  החוקר את אופן פעילות הטבע על מנת לחקותו לצורך פתרון בעיה אנושית.

עיון במחקרים שנעשו על תפקוד תמנונים הוביל אותנו לממצאים מעניינים לגבי תפקוד ארגונים.

המאמר יביא פרטים מאותם מחקרים. המשפטים המודגשים בגוף המאמר מובילים להיסקים הרלוונטיים לעולם הארגונים. 

התמנון

מרבית הקוראים מכירים את התמנון כמושג קולינרי. התמנון חי במים וקיבל את שמו בשל שמונה זרועות ארוכות, כ – 1.2 מטרים כול אחד.

תכונות מוחיות ועצביות

המוח, החושים ומערכת העצבים    

המוח הינו הבקר המרכזי המגדיר את המשימה הכללית, ממקם את המטרה, וקובע אילו זרועות יישלחו לעבר המטרה ובאיזה מסלול.

בכול אחת מזרועות התמנון, נמצאים בשתי שורות, כ-300 כפתורים המשמשים כאצבעות וכאברי חישה. בזרוע קיימת מערכת תאי עצב תחושתיים ותנועתיים שנושאת מידע ופקודות.

לפנינו מערכת עצבים מבוזרת – מוח, זרועות. מן הנתונים שנתגלו על ידי החוקרים עולה שעוצמת  הקליטה וההפקה של מידע בזרועות עולה לאין שיעור על אלה שבמוח האדם(1).

רוב המידע החושי מגיע למוח לאחר עיבודו במערכת העצבים של הזרוע. המוח איננו שולט על כול שריר בנפרד, אלא מעביר פקודות ברמה גבוהה יותר. פקודות אלו מפוענחות על ידי מערכת העצבים של הזרוע ומתורגמת לסדרת אותות המפעילים את השרירים.

הזיכרון

נהוג לדבר על זיכרון לטווח קצר ועל זיכרון לטווח ארוך. ממחקרים עולה שגם לתמנונים יש זיכרון קצר וזיכרון ארוך נפרדים. המנגנון האחראי לזיכרון לטווח ארוך שולט בקצב שבו המנגנון האחראי לטווח הקצר רוכש זיכרונות (2). מנגנון ויסות זה מועיל לתמנון כאשר הוא נדרש ללמוד במהירות גבוהה במצבי חירום וסיכון.

הלמידה והחיקוי

לתמנון יכולת למידה יוצאת דופן. מניסויים שנעשו בשיטה של "אילוף מתוגמל" (התניה), עלה שהתמנון למד מהר מאוד את המשימה ולאחר "האימון" זכר אותה לפרק זמן ממושך.

ניסויים הצביעו לא רק על כושר למידה אלא גם על יכולת הסקת מסקנות ודרכים לפתור בעיות על בסיס הניסיון המצטבר (3).

התמודדות עם איומים

את האיומים התמנון מזהה באמצעות העיניים ובאמצעות מערכת החיישנים שלו. כאשר התמנון מזהה איום הוא פועל ונוקט באמצעים הבאים (4):

• הוא מנסה להימלט – בידול.
• הוא פולט מגופו סילון של דיו שחור שהופך את המים לשחורים ומסתיר אותו מפני התוקף. אז הוא משנה את כיוון הבריחה\התנועה ומכביד על התוקף לזהותו.
• לבסוף, הוא נכנס למצב של הסוואה על ידי החלפת צבעיו.

תכונות תפעוליות  

תפקוד ומשימות

במהלך היום התמנון יוצא לצייד. בשאר הזמן הוא בהסוואה וכאשר תוקפים אותו הוא מתגונן. כאשר הוא נתקל בתמנון אחר הוא פועל לזהות אם מדובר בזכר או נקבה (5). אם נקבה הוא מפרה אותה ואם זכר הוא מנתק מגע.

תנועה – והזרועות

התנועה של התמנון מתבצעת בשני אופנים: באמצעות שמונת הזרועות, ובאמצעות סילון מים אשר מאפשר לו "לטוס" במהירות רבה ולעבור ממצב למצב (6).

הזרועות משמשות את התמנון לתנועה, להיצמד לקרקע להסוואה, להזדווג, לתפוס טרף ולהביאו לפה. בנוסף, על הזרועות פרוסות מערכות עצבים וחיישנים רבים.  

התחדשות

לתמנון יכולת של התחדשות הזרועות. כאשר זרוע, או חלק ממנה, נתלשת, הזרוע גודלת מחדש (7).

מעולם הטבע לעולם הארגונים

האמור לעיל, המיוחס לתמנונים,  מצביע על המאפיינים הייחודיים הבאים הרלוונטיים גם לארגונים:

• היררכיה במבנה ובתהליכי עבודה – יחסי הגומלין בין הפונקציות, חלוקת התפקידים והשפעתם על הפעילות, הזיכרון, הלמידה הארגונית חלוקת המשימות ואיכות ביצוען.
• איסוף, עיבוד והפקת מידע הינה פעילות מרכזית. כל מרכיבי "הארגון" עוסקים בכך באופן שוטף.
• המודיעין משמש לכל משימות הארגון – ציד, שרידות, זיהוי איומים ועמיתים (נקבות לצורך ריבוי).
• התמודדות עם זירת הפעילות – מבוססת על אסטרטגיה הנשענת על ארבעה נדבכים: בידול, שינוי כיוון בעת הצורך, הסוואה והתחדשות. 
• למידה והסקת מסקנות הינם ערכים מרכזיים.

סיכום

מאמר זה איננו מציג משנה סדורה ומושלמת על הדרך בה ארגונים צריכים להתמודד עם מצבי אי וודאות.

לקחנו מן הטבע "דגם של תפקוד" בסביבה המאופיינת באיומים תמידיים והפקנו ממנו את עיקרי הכלים, השיטות והתהליכים כדי לשרוד ולהתקיים.

ויש מה ללמוד מכך!

תגיות: תמנון, אי וודאות