הצורך הקיומי הוא המניע האולטימטיבי לשרידות ולהצלחה
הקדמה
לפני עשרות שנים מדעני הניהול עסקו במושג "לזהות את השנוי" מתוך הכרה שארגון אשר נקלע לשינויים בסביבת העבודה שלו ולא זיהה אותם, מבעוד מועד, סופו להיפגע.
לאורך השנים התפתחה התפיסה של "לנהל את השינוי" ובמילים אחרות להמציא שינוי ובכך להקדים את המתחרים.
בשנים האחרונות המושג "חדשנות" תפס את הבכורה מתוך כך שהמציאות הפכה למאוד תחרותית ודינמית כמו גם הביקושים והצרכים של הלקוחות.
המשותף למושגים לעיל משקף צורך ארגוני קיומי – לשרוד ולהצליח בעולם של "כאוס" – וכך הצורך הפך מנוע לחיפוש דרכי הפעולה.
המאמר יציג אירועים המייצגים צרכים, לעיתים קריטיים לארגון, ודרכים לפתרונם. מסרים עיקריים יופיעו בסיכום.
השקעה במודיעין עסקי
תאגיד תעשייתי גדול ומוכר בארץ שכר את שרותי כמומחה למודיעין בעסקים לטובת תמיכה בתהליכי שיווק ומכירות. היחידות העסקיות הסתפקו במשימות ייעוץ והנחיית פעילות למעט יחידה אחת אשר החליטה לשלב אותנו בהתמודדות על מכרז גדול בחו"ל בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים.
המעורבות שלנו, אשר הייתה כרוכה בעלויות חריגות, אפשרה ייזום פעילות של אנשי השיווק ועובדים חיצוניים נוספים בתהליכי המכרז, מול הלקוח והמתחרים.
לאחר הזכייה במכרז שאלנו את אנשי התאגיד מה שונה יחידה זאת מאחיותיה הנוהגות באופן שמרני ופסיבי. התשובה שקיבלנו הייתה: "מכרז זה עבור היחידה העסקית הנ"ל היה בחזקת להיות או לחדול". הנהלת התאגיד התנתה המשך פעילות היחידה העסקית בזכייה במכרז זה!
המסקנה שהתבקשה – נכונות חריגה להשקעת משאבים ופעילות מודיעינית יצירתית, משפרת את סיכויי ההצלחה.
השקעה בתהליכים ארגוניים
אין זכות קיום לארגון הצובר הפסדים לאורך זמן ו\או לא משיג את יעדיו.
המשמעות המתבקשת – נקיטה באמצעים לצורך שינוי המגמה (ההפסדים), או הפסקת פעילות בדרכים המשפטיות המקובלות (חדלות פירעון, הקפאת הליכים, פשיטת רגל וכו').
זיהוי מצב משברי והחלטה להיכנס לתהליך של שינוי\שינויים יכול להוביל למהלכים כמו רה ארגון: איחוד או צמצום פונקציות, מיזוג עם ארגון אחר, החלפה\שינוי\הרחבה של ייעוד, סגירה וצמצום של פעילויות הפסדיות, השקעה במודרניזציה וטכנולוגיות חדשות, התייעלות והגברת פריון ועוד.
כל אלה כרוכות בהשקעות והקרבה, לרבות במשאב האנושי, ולכן מתחייבת קבלת החלטות נחושה ואמיצה של הבעלים וההנהלה.
באתר "זרקור" התפרסמו מאמרים רבים בהקשר זה. להלן שתי דוגמאות:
- זיהוי וניהול משברים – המימד האנושי בהקשר ל"סודה סטרים", "סולתם רדד" ב"זרקור" מ – 4 מרס 2017.
- סימנים מעידים לשינויים בעולם העסקים – המקרה של "קלאבמרקט" ב"זרקור" מ – 19 יולי 2017
יצירתיות – מהלך אסטרטגי לצורך פתרון אופרטיבי
המחסור בכוח אדם טכנולוגי בארץ מוכר וחברות היי טק מחפשות פתרונות יצירתיים כדי למלא את המחסור.
חברת ראפיד RAPYD העוסקת ב"פינטק" ומציגה צמיחה ראויה לציון, יזמה הקמת מרכז גדול בדובאי, אשר ירכז כ־200 עובדי היי טק מקומיים, אשר יפעלו במשימות החברה. הם רכשו חברה מקומית ואנשיה יועסקו בתוכניות הפיתוח של מוצרי "ראפיד".
זו דוגמא עכשווית מתחום ההיי טק. קדמו לה בישראל "דלתא גליל" שהעבירה פסי ייצור לירדן ולמצריים "סולתם רדד" (ראה לעיל), ועוד ועוד.
סיכום
התמסרות לשגרה הינה "אם כל חטא" ובמציאות של אי וודאות ושינויים תכופים התוצאות עלולות להיות קטלניות לארגון.
לכן, התפיסה הניהולית בעידן הנוכחי מחייבת שכל ארגון ינהל סריקה שוטפת וקבועה של סביבת העבודה כדי לזהות את הצרכים, האיומים וההזדמנויות, ולבצע פעילות ייזומה של יצירתיות וחדשנות בתהליכי העבודה, כדרך למציאת הפתרונות הדרושים.
ממד הזמן הינו גורם מרכזי משום שזיהוי מאוחר של תופעה, יעכב ממילא את מימוש הפתרון ויהפוך אותו ליעיל פחות או אף בלתי אפשרי.
לעיתים פתרון מהסוג המפורט למעלה אינו ישים, אין זכות קיום לארגון ואין מנוס מפירוקו בכל דרך חוקית אפשרית.
תגיות: מודיעין, חדשנות, ניהול