- ניתוח אירוע – הטיפול במניעת חדירת הוירוס דרך נתב"ג להמחשה
מבוא
המגיפה "נחתה" על העולם במפתיע וללא התרעה מוקדמת, כך גם על מדינת ישראל.
זמן ההתאוששות מאפקט ההפתעה הינו קריטי במבחן ההתמודדות עם מגיפה.
זהו מבחנו הראשון של הגורם הנושא באחריות להתמודדות ולמציאת פתרון\פתרונות למצב שנוצר. במקרה הזה הגורם הוא הממשלה והעומד בראשה. במקרה של ארגון שנקלע לצרה בלתי צפויה – הנהלת הארגון והעומד בראשו.
הגדרת מאפייני האירוע
זהו השלב הראשון וממנו ייגזרו:- הגופים המעורבים (גופים קיימים, גופים שיש להסב את ייעודם, או כאלה שיש להקים לאלתר), תכניות הפעולה, סדרי עבודת מטה וקבלת החלטות.
אירועים ביטחוניים, בשלב ההתחלתי, מטופלים בדרך כלל על ידי הצבא וברמת קברניטים על ידי המטה לביטחון לאומי. האם זאת הכתובת גם לאירועים מסוג אחר? או שצריך להקים מטה ייעודי נפרד במקרה של מגיפה רפואית\בריאותית. נושא ראוי לדיון.
לדעתנו, אירוע ארגוני מכל סוג, הינו אירוע ניהולי בבסיסו, משום שהוא מחייב ניהול מערכות ותהליכים לצורך מתן מענה מהיר ויעיל למצב שנוצר.
ההיבט המקצועי הינו היבט מרכזי אך לא ההיבט הדומיננטי!
נמל התעופה בן גוריון כתהליך מרכזי
אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה הממשלה הייתה סגירת השמים והפסקת טיסות (למעט טיסות חילוץ). לאחר שזוהה שנתב"ג הינו שער כניסה לייבוא המגיפה בסדרי גודל של עשרות אלפים מדי יום. המשמעות, המקום מהווה פרצה, זהו איום ברמה הלאומית ויש לטפל בו.
לאחר ימים ארוכים של הכנסת המגיפה לארץ באמצעות "מחולצים" בטיסות חילוץ, הטיל קבינט הקורונה על שרת התחבורה לטפל באיום ובמגוון נושאי הטיפול – דובר על בדיקות מהירות, שיגור למלוניות, חובת הבידוד על אוכלוסיות רבות ועוד.
ועוד הערה מתודולוגית: קבינט הקורונה הוא גוף המטה שעוסק בכל מרכיבי המגיפה, מתווה מדיניות מנחה ומתאם את כלל הפעולות. הוא איננו גורם ביצוע. האם הגורם המבצע הינו משרד התחבורה? האם היו לו כלים ויכולות לעמוד במשימה בהצלחה.
מהו נמל התעופה בן גוריון?
במרחב נתב"ג פועלים דרך קבע הגופים הממשלתיים הבאים: משרד התחבורה, רשות שדות התעופה, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד האוצר (מכס), משרד הקליטה, משטרת ישראל, פיקוד העורף ועוד.
תנועת הנוסעים – כניסה ויציאה למדינה של אזרחים ישראליים ובעלי דרכונים זרים מתקיימת תחת רגולציה ומשטר משפטי נוקשה – אלא אם יש מי שמפר אותו תחת קומבינות פוליטיות.
תנועת סחורות – כללי המשחק בתנועת סחורות שונה, בעיקרה, אך היא מייצגת נפח פעילות נוסף.
התעבורה האווירית – פתיחה וסגירה של נמל תעופה כרוכה בהשלכות כספיות כבדות לחברות התעופה, לגורמי התפעול והביצוע בשדה, לנוסעים ולגורמים נוספים. להחלטה על סגירה, או סגירה חלקית, יש משמעויות כספיות, חוקיות ומדיניות.
איננו יודעים כיצד הגדיר הקבינט את המשימה שהטיל על משרד התחבורה. ברור, לטעמנו, שלא הייתה צריכה להיות הנחייה גורפת לסגור את השדה, אלא, לבנות מערך שימנע כניסה חופשית לא מבוקרת של חולים. את המשימה הזאת צריך היה "לפרק" למשימות משנה, אמצעים, תהליכים מסונכרנים – להרכיב "מכונה" שתסנן את הציבור העובר במקום ותחסום תחלואה באוכלוסיית המדינה.
כאשר מדובר במשימה כה מורכבת, מספר "שחקנים" רב ותהליכים כל כך מגוונים שם המשחק הוא ניהול מקצועי ואיכותי.
מסקנות
בחודש דצמבר 2019 פרסמנו ב"זרקור" מאמר בשם ניהול מטריציוני – המושג והשפעותיו על הסגנון הניהולי.
ככל שהאירוע מורכב יותר וככל שמספר הגורמים המעורבים בו רב יותר, כך הנושא הארגוני וקביעת מבנה ארגוני מטריציוני חיוני יותר.
ל "מבנה הארגוני" המטריציוני צריך שיתלוו תהליכי עבודה מסונכרנים "מקצה לקצה", תרשימי זרימה, סמכויות, עבודת מטה וקבלת החלטות.
ובמקרה של נתב"ג – התבררו כשלים בין היתר: בסנכרון בין תהליכים ומניעת צווארי בקבוק – זמני תגובה של הבדיקות ליוצאים ולנכנסים היו ארוכים מדי, ועוד.
מבחנו העיקרי של מי שנושא באחריות לניהול המשימה הזאת היא בקביעת "הקצוות" לטיפול, ניתוח נכון של תהליכי העבודה וסינכרונם, הבטחת האינטגרציה של תהליכי משנה בעלי דיסציפלינות מקצועיות שונות, בקרה, אכיפה ודיווח. המענה לכך אינו בחירת המשרד הממשלתי המתאים, אלא בחירת האדם והצוות המיומנים והמנוסים בכך!
סיכום
הרתיעה משינויים "והעדפת השגרה" הינה תכונה אנושית מוכרת. תכונה זאת הינה אסון לארגון שהמנהל שלה דבק בה ונהנה מן השקט לטווח הקצר שהיא מעניקה לו.
אירוע בעל השלכות רוחב ועומק אסטרטגי מחייב את העומד בראש הארגון (ראש הממשלה במקרה שלנו), לחשיבה מהירה ובדרך כלל מחוץ לקופסא.
התפיסה הניהולית במקרה נתב"ג, כמתואר ובמבחן התוצאה, שגויה.
ונמנענו לעסוק בהיבט הפוליטי אשר השתקף לעיתים באופן ציני ובולט מאוד.
תגיות: קורונה, ניהול, אקטואליה