הקדמה
במהלך שנות פעילותנו ב"זרקור" עסקנו רבות במיומנויות ניהול ובמסגרת זאת בדקנו וכתבנו את מה שהגדרנו "יכולות ניהול וסמכות מקצועית".
כמעט שלא עסקנו בסגנונות ניהול והשלכותיהם על תפקוד והצלחת הארגון.
מגפת ה'קורונה' הציפה דילמה נצחית כמעט: מה עדיף? ניהול ריכוזי או האצלה וביזור סמכויות? הטלטלה אשר הביאה עמה המגיפה המשפיעה על כל רבדי החיים, ובפרט על מערכת החינוך, יצרה, לדעתנו, "מעבדה חיה".
מאפייני התקופה
מנקודת המבט של הילדים
- נתק מחברים וסביבה חברתית וחסך באינטראקציה בין-אישית.
- שיבוש סדר יום ושגרת חיים ופעילות במשך חודשים ארוכים.
- חיים בצל קשיים חומריים של הורים ואחים\אחיות בוגרים – מתח בין-זוגי וחרדה מהדבקות.
- הלמידה מרחוק הינה פתרון טכנולוגי מוגבל אשר מציבה קשיים ובעיות טכניות ופדגוגיות לילדים, למורים וגם להורים.
מנקודת המבט של המורים
- עומס ומתח מוגברים – סיכוני המגיפה (יש מורים בקבוצות סיכון), קשיים בסביבה המשפחתית שלהם.
- התמודדות עם תווך טכנולוגי מוגבל ולא מוכר ועם מערכי לימוד חדשים.
- שינויים תכופים בתנאים ובהנחיות משרד החינוך.
- עתיד מעורפל באשר למערכת הלימודים.
מנקודת המבט של המנהלים והרשויות המקומיות
- אתגרי הניהול בעידן המגיפה שונים במהותם מאתגרי הניהול שהיו מקובלים בעבר. איכות פדגוגית, מספר הבוגרים, ציוני המיצ"ב. כמות שעות הלימוד x לכל תלמיד ולפי מקצוע אינם העיקר.
- השלטון המרכזי נכשל בניהול המגיפה, בין היתר, בשל הגישה הריכוזית שאיננה מתאימה לכל סקטור באוכלוסייה. גישה, אשר החלה להשתנות במהלך נובמבר 2020.
- השלטון המקומי לא מקבל את הסמכויות שהוא מבקש לקבל כדי להתאים את הנחיות הבריאות לצרכים הייחודיים של אוכלוסיית הרשות ובחתך גילים וכיתות.
- פערים וקיטוב בין רשויות מקומיות חזקות לחלשות והצורך לסייע לרשויות חלשות מבחינה כלכלית.
ניהול ריכוזי, ביזור סמכויות ומה שביניהם
ניהול ריכוזי מתרחש בדרך כלל בארגונים קטנים, או במצבי מחסור קיצוני של משאבים. ככל שסגנון הניהול של מנהל / ראש הארגון הוא ריכוזי, הארגון והמנהלים בדרגי הביניים יהיו חלשים יותר, ובעלי הישגיות נמוכה יותר.
ייתכנו מצבים שסגנון הניהול יהיה מעורב. דהיינו בחלק מהתחומים או האזורים יתקיים ניהול ריכוזי ובחלק אחר הניהול יהיה מבוזר על בסיס הנחיות כלליות של המנהל והפעלת בקרה.
ניתוח
חינוך הינו צורך חיוני, עתיד המדינה והישגיה תלויים בחינוך, הוא נוגע למיליוני ילדים ומשליך על סדרי החיים של מיליוני אזרחים נוספים – הורים, מקומות עבודה, מורים ועוד – בעצם על האוכלוסייה כולה..
הטיפול במערכת החינוך, בהתחשב במורכבות המתוארת לעיל, איננה יכולה להישען על תפיסת עולם ניהולית ריכוזית. מהיום הראשון נשמעו קולות שיצאו "מן השטח" שיש צורך להחליף דיסקט ולעבור לתפיסה ניהולית מבוזרת. לתת לאלה המכירים טוב יותר את התשתית, האמצעים ואת "הלקוחות" ובעלי העניין ולאפשר להם למצוא פתרונות המותאמים אליהם.
הניסיון לבנות מערך הפעלה שוויוני\אוניברסלי במשך תקופה ממושכת לא צלח ומנע מאלה בעלי היכולת לספק את הפתרונות לקהילה שלהם.
סיכום
בסיס התפיסה – צריך לסמוך ולהאציל סמכויות לרשויות המקומיות ומוסדות החינוך בתחומי התכנון, הביצוע ומציאת פתרונות מותאמים לכל מוסד ורשות מקומית.
השיטה המומלצת – רשויות הבריאות קובעות את ההנחיות המקצועיות המחייבות מבחינה בריאותית, הרשויות המקומיות מתכננות את ההערכות, בעצה אחת עם מנהלי בתי הספר. משרד החינוך עוסק בהנחיה והנגשה של חומרי הלימוד וסיוע לוגיסטי פדגוגי.
תנאי הכרחי להצלחה – מאפייני המצב מחייבים להביא לידי ביטוי את הכישורים הניהוליים והארגוניים של נושאי התפקידים ברשות המקומית ובמערכת החינוך המקומית כמו יצירתיות, אלתור, גמישות, דבקות במשימה, מיצוי הפוטנציאל הלוגיסטי והאנושי ברשות וכישורי ההתמודדות עם האתגרים שהמגיפה מעמידה בפני הציבור.
הדרך בה טיפלה המדינה במערכת החינוך בתקופה מרץ-נובמבר 2020 מביאה אותנו למסקנות הבאות: ניהול ריכוזי של מערכת החינוך במשבר קורונה שגוי. רשויות מקומיות צריכות, יכולות (בוודאי חלקן) ובנויות לניהול טוב יותר.
בעת הזאת זהו גם מבחנם של מנהלי מוסדות החינוך להוכיח כישורי ניהול וארגון במינון גדול יותר מן הניהול הפדגוגי.
הגיוני שברשויות חלשות, כגון: ערים אדומות, לא יואצלו סמכויות לרשות המקומית. אולם כאשר אין אומץ להפעלת מודל "רמזור", אין ספק שהניהול הריכוזי הוא מפלטו של המנהל.
תגיות: ניהול ריכוזי, ניהול מבוזר, קורונה