נגיף הקורונה ושיעור בניהול

בהשראת המגפה – יולי 2020

המחבר: ישראל לביא.

הקדמה

לפני מספר שנים התבקשתי להמליץ על מנכ"ל לעמותה מוכרת ופעילה עשרות שנים. בהכירי את העמותה, חזונה, פעילותה בזירה הרלוונטית לה, משימותיה והנפשות המעורבות בה, המלצתי על אדם שעל פי מיטב הבנתי ענה על שני כישורים ויכולות שהיו חסרים למנכ"ל הפורש – אנרגיות וכושר עבודה גבוה ומערכת קשרים והיכרויות ענפה.

כשנה וחצי לאחר מכן תחום הפעילות של העמותה השתנה, החזון עבר טלטלה ותנאי הפעילות נקלעו למשבר. העמותה עברה לסטטוס של מלחמת שרידות. אלו לא היו התנאים שהמנכ"ל הנבחר ידע להתמודד עימם.

המושג "הצבת חירום" מוכר בצה"ל מזה שנים. אלוף יום טוב סמיה, מפקד פיקוד דרום לשעבר, הוצב לפיקוד דרום בעת מבצע "צוק איתן", הרמטכ"ל בר לב קיבל הצבה לפיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים.

עוד נחזור לרלוונטיות הנ"ל למגפת הקורונה ותפקוד משרד הבריאות.

את המושג "עבודת מטה גבוהה" שמעתי מפרופסור יחזקאל דרור . במשך שנים הוא השמיע ביקורת על תהליך קבלת החלטות ברמה הממשלתית העליונה וטען שהדרך לתיקון תעבור דרך עבודת מטה סדורה. ראו בהמשך.

פרופסור דרור היה חבר בין היתר גם בוועדת וינוגרד שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה וגם שם השמיע את משנתו.

דו"ח מבקר המדינה על תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני ב"צוק איתן" והדרך בה מטפלת הממשלה באירועי קורונה החזירו אותי למושג "עבודת מטה".

הערה

נושא מאמר זה עלה לדיון במערכת אתר "זרקור" בחודש מרס 2020. הייתה המלצה להמתין עם פרסומו, שמא הממשלה ומשרד הבריאות "יתפסו פיקוד" וינהלו את האירוע והשלכותיו הכלכליות והרפואיות באופן מקצועי ואחראי.

במבחן החודשים שחלפו התבררה מציאות אחרת שעיקריה החמרה ואובדן שליטה.

 למרות שפה ושם "מסתננות" אמירות פוליטיות, מאמר זה ינטרל באופן מוחלט היבט זה. המאמר יעשה, בסעיף הסיכום, השלכה מאירוע קורונה לעולם הארגונים והניהול

 עבודת מטה

גופים צבאיים, ביטחוניים ומודיעיניים פועלים על פי תורת עבודת המטה והמשתמע ממנה: הבחנה בין דרגי הפיקוד\ניהול לגופי המטה, טיפול במידע, ניתוח משמעויות והגשת המלצות לדרג מקבלי החלטות.

דיונים, פרוטוקולים והודעות לתקשורת הם כלי משלים והם לא מחליפים עבודת מטה.

במדינת ישראל פועלים המטה לביטחון לאומי, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד רבים נוספים.

הם מוכרים וקיימים כדי לטייב את תהליך קבלת ההחלטות, בביטחון ובכלכלה, באמצעות עבודת מטה סדורה.

משמע, מוסדות השלטון מכירים את המושג והשיטה.

 קורונה – הנחות עבודה

 רקע – תיאור כרונולוגי

נגיף הקורונה "פרץ" לעולם בסין בסוף 2019. במחצית השנייה של ינואר הוא החל להתפשט במדינות נוספות.

• 23 ינואר 2020 – אבחונים ראשונים בארץ
• 27 ינואר 2020 – שר הבריאות מפרסם את הצו הראשון "לבריאות העם".
• 30 ינואר 2020 – תחילת איסורי טיסות.
• 12 פברואר 2020 – פרסום הצו השני.

בין תפיסת המציאות ליישום המתבקש

בסוף ינואר לאחר פרסום "הצו לבריאות העם", ובמהלך פברואר זיהו קברניטי המדינה, ובצדק, שאירוע קורונה זאת "מגפה".

מגפה במונחים ישראליים, כה מוכרים, זהו "מצב חירום". מצב חירום במונחים ישראליים זוהי הערכות מיוחדת, עם התרגולות והגופים היודעים לתפקד במצבים אלה.

מי שחשב שהצוות המקצועי במשרד הבריאות

יכול להתמודד ולתפקד כראוי במצב חירום – טעה!

לא דומה תפקוד בשוטף לתפקוד במצבי חירום – ראו דוגמאות בהקדמה.

סיכום

מחקר שנעשה בארה"ב על כישורים הכרחיים כדי להצליח בתפקידי מנכ"ל העלה, בין היתר, את הצורך ביכולת ארגונית.

להחליט שמצב בעל מאפיינים קריטיים לארגון – כלכלי, טכנולוגי, אובדן לקוחות ועוד, מחייב התארגנות אחרת, הינו אחד ממבחניו של מנכ"ל, לא כל שכן של מנהיג.

להחליט שצריך לעבור מסטטוס של שגרה לסטטוס של חירום ולהתארגן באופן המתאים הינה החלטה טכנית בעלת משמעויות אסטרטגיות.

מצב שבו החלטה כזאת משתהה במשך חודשים, למרות קריאה נכונה של מצב החירום, ספק אם תתקיים בארגון עסקי!

תגיות: ניהול, עבודת מטה, קורונה.