עבודת מטה, מערכת החינוך ונגיף הקורונה

הקדמה

אחד המרצים הבולטים לתואר הראשון שלי היה פרופסור יחזקאל דרור. אדם בעל מוניטין עולמי בתחומי המנהל הציבורי, קבלת החלטות ויחסים בינלאומיים.

ממנו שמעתי לראשונה את המושג "עבודת מטה גבוהה". במשך שנים הוא השמיע ביקורת על תהליך קבלת החלטות ברמה הממשלתית העליונה וטען שהדרך לתיקון תעבור דרך עבודת מטה סדורה. ראו בהמשך.

הדרך בה מטפלת הממשלה באירועי ה"קורונה" אביב 2020 החזירה אותי למושג "עבודת מטה".

שתי הערות לסיום ההקדמה: ראשית, למרות שפה ושם "מסתננות" אמירות פוליטיות, מאמר זה ינטרל באופן מוחלט היבט זה. ושנית, על מנת להמחיש את המושג "עבודת מטה" באופן "חי" ממציאות המגפה נציג את המהלך של החזרת תלמידי ישראל לכיתות (ולא נשתמש במושג "חזרה לשגרה").

עבודת מטה

גופים צבאיים, ביטחוניים ומודיעיניים פועלים על פי תורת עבודת המטה והמשתמע ממנה: הבחנה בין דרגי הפיקוד\ניהול לגופי המטה, איסוף וטיפול במידע, ניתוח משמעויות, גיבוש חלופות והגשת המלצות למקבלי החלטות.

דיונים, פרוטוקולים והודעות לתקשורת הם כלי משלים והם לא מחליפים עבודת מטה.

במוסדות השלטון פועלים רבים שהיו בכירים במערכות הביטחון השונות והם מכירים את המושג עבודת מטה והשיטות השונות לביצועה.

השבתת מערכת החינוך והחזרתה לפעילות.

הניסיון מלמד שלדומם מערכת קל יותר מאשר להפעילה מחדש.

כאשר בתי הספר וגני הילדים סגרו את שעריהם, מישהו היה צריך להניח שבאיזשהו שלב השערים יפתחו מחדש במסגרת כזאת או אחרת.

זה היה הרגע הנכון להקים "צוות משימה ייעודי",  רב ארגוני – ראה מאמר בנושא שפורסם ב"זרקור" מחודש מאי 2020.

בשבוע יום הזיכרון לחללי צהל ויום העצמאות ניתן האות שזה הולך לקרות בקרוב.

משרד החינוך הכין תכניות שהועברו למשרד הבריאות, וכולם "עסקו" בזה.

ביום שישי בצהרים אשרה הממשלה מתווה שלדי להחזרת מערכת החינוך לפעילות החל ביום א' כדי לאפשר החזרת ההורים ובעקבות זאת את המגזר העסקי לעבודה. במתווה שפורסם, חסרו בין היתר:

  • הנחיות משרד הבריאות.
  • מוכנות מוסדות החינוך וחלק מן הרשויות.
  • התייחסות לחינוך מיוחד, לגיל הרך, לצהרונים ועוד.
  • תשובות לצוותי ההוראה – בגיל הסיכון ועוד.
  • תיאום עם והסכמה של הארגונים המייצגים.
  • מענה פדגוגי למתווה.
  • מענה לשאלות ההורים.
  • תקציב נדרש למימוש התכנית.

עבודת מטה

במדינה מתוקנת היו צריכים לעבוד באופן הבא:

  • למחרת סגירת מוסדות החינוך צריך היה לקום מטה / צוות משימה ייעודי שיעסוק בהערכות של פתיחת השערים מחדש.
  • במטה הזה היו צריכים ל"שבת" נציגים של כל אלה המעורבים ואשר יצטרכו לפעול לאחר שתתקבל ההחלטה ולחיות עם השלכותיה: משרד החינוך, משרד הבריאות, נציגות השלטון המקומי, נציגות של מנהלי בתי הספר, נציגי המורים והגננות, נציגות ועדי ההורים, נציגי האוצר ועוד.
  • עיקרי העבודה והנהלים של המטה:
    • מיפוי הצרכים והאינטרסים של המעורבים כולם.
    • דיון על המענים לצורכי השחקנים המרכזיים.
    • תנאים להתנעה, פתיחה של מוסדות החינוך.
    • חיזוי וגיבוש תכנית לרבות תעדוף שלבים ללא ציון תאריך סופי, אלא נצור.

סיכום

עבודת מטה מקצועית הייתה חוסכת למקבלי ההחלטות הפתעות רבות ומשיגה את התוצאות הבאות:

  • למעורבים לעיל הייתה ניתנת ההזדמנות להציג הבעיות מזווית הראיה שלהם, את עמדתם ומחויבות לסיכומי המטה.
  • החזרת המערכת לפעילות בסדר הגיוני.
  • בפועל ההערכות הייתה מסתיימת במועד ההחלטה "לפתוח".
  • הציבור כולו היה שקוף להכנות והיה מתגייס למאמץ.

הצורך בעבודת מטה גבוהה קיים אך נדמה לנו שהוא מתקשה להיקלט בתרבות ניהולית המבוססת על ניהול "סוליסטי", אגו נפוח ו"שיקולים זרים". השאלה היא היכן היו המומחים? והאם קולם נשמע!

לפי הערכות המומחים, צפויה התפרצות גל שני של ה'קורונה' בסתיו / חורף 2020. זה הזמן להתחיל בעבודת מטה לגבי כללי סגירת מערכת החינוך ופתיחתה מחדש, בתקווה שהפעם יהיה מוצלח יותר.

המאמר עסק בעבודת מטה גבוהה אך העיקרים, ובהתאמה הנדרשת, מתאימים גם לארגונים.

תגיות: ניהול, עבודת מטה, קורונה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *