רקע
התקשורת המסורתית כללה מספר מצומצם של עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה, שהביאו לציבור מידע מפוקח וחדשות. אלו הגיעו לציבור, בדרך כלל, באיחור ניכר לאחר ההתרחשויות. ברוב התקופה, התקיימה במדינת ישראל "וועדת עורכים" שבדיוניה השתתפו עורכי העיתונים, תחנות הרדיו והטלוויזיה ונציג בכיר של הממשלה (בדרך כלל ראש הממשלה, שרי הביטחון והחוץ).
ההסכם היה פשוט – השלטון ידווח לוועדה על התרחשויות, תקלות ומשברים והתקשורת תעביר לציבור דיווחים חלקיים בהתאם להנחיות הצנזורה.
וועדת העורכים התפרקה וחדלה לתפקד ככל שהתקשורת המסורתית פינתה את מקומה לתקשורת המודרנית. דיווח על משברים החל להתבצע על פי כללים חדשים. אבל בארץ, מנהיגים ומנהלים לא הפנימו את שינוי הכללים.
מאפייני התקשורת המודרנית
- ריבוי ערוצי תקשורת – בצד עיתונות ב'פרינט' יש גם עיתונות באינטרנט שקצב עדכונה מידי. הטלוויזיה היא רב ערוצית על מסך הטלוויזיה אך גם באינטרנט, אתרי חדשות פרטיים באינטרנט, רשתות חברתיות כגון פייסבוק אינסטגרם ועוד.
- דחיפת מידע – כל אחד יכול להיות מנוי של מספר אמצעי תקשורת, (לעתים חינם לעתים תשלום סמלי) ולקבל מידע בדחיפה מיד עם פרסומו. ממגוון ספקים, במגוון נושאים ואפילו מסונן לפי בחירתו.
- העברת דיווח בלתי מסונן בזמן אמת – המדווחים, מעבירים מה שהם רואים או שומעים או קלטו בעדשת המצלמה שלהם. במקרים רבים הדיווח סובייקטיבי, אין ראיה רחבה, אין הצלבת נתונים.
- שימוש רב במומחים (לעתים מטעם עצמם ו/או חסרי מידע עדכני).
- התבטאויות מתלהמות בסגנון שידורי ספורט.
- הלקוחות נהנים מזמינות מידע גבוהה במכשיר הטלוויזיה הביתי אך גם על גבי מחשבים נייחים, ניידים, וטלפונים חכמים.
- יצירת מידע – כל אחד יכול לייצר מידע ולהיות סוכן הפצה של מידע אמתי כמו גם "פייק ניוז".
מה קורה בזמן משבר
בעת כתיבת מאמר זה מתרחשת בעולם מגפת "הקורונה". זהו אויב ערמומי וחמקמק. אפילו כעת – 4 חודשים מאז התגלה הנגיף, המידע עליו ועל צורת התנהגותו אינו מלא. הלחץ של קברניטים מוזן על ידי הלחץ מהשטח, וזה משפיע במקרים רבים על החלטות אופרטיביות הנלקחות בעת ניהול המשבר.
התקשורת עברה למודל עבודה "חירום". מרבית שעות השידור של ערוצי הטלוויזיה, מרבית דפי העיתון מוקדשים לדיווחים ופרשנויות בנושא "הקורונה". וכשאין מה לדווח לועסים את החומר שוב ושוב.
הממשל אינו מופיע בתקשורת באופן פתוח (הודעה לתקשורת אינה תחליף לראיון ולמתן תשובות אמתיות) והזירה ננטשת לטובת "מומחים", "מי שהיו מנכ"לים" ואחרים שהמכנה המשותף לכולם הוא שאין להם מידע מעודכן על המתרחש. אבל, כולם יודעים להגיד את דעתם המלומדת.
במציאות כזו ניהול משבר בעידן של התקשורת המודרנית הפך לקשה מאד עד בלתי אפשרי, ומחייב מיומנויות ניהול אחרות.
האם זה הכרחי?
לא, ממש לא. קברניטי המדינה "מרוויחים ביושר" את ה"עליהום" התקשורתי ואת מבוכת הציבור.
אירוע "הקורונה" הוא דוגמה שלילית כיצד אין מנהלים את הקשר עם אמצעי התקשורת במצב משבר. כל האמור בהמשך, נכון בכל משבר חריף של כל ארגון עסקי. מי שזקוק להסבר או תזכורת, מוזמן להיזכר או לחפש באינטרנט את פרשת הסלמונלה בקורנפלקס של חברת "יוניליוור" בשנת 2016, פרשת ה"מטרנה" של חברת "רמדיה" ועוד.
כללי עשה ואל תעשה בזמן משבר
- המנהל, תן דוגמה אישית.
- דווח אמת, אל תייפה את המציאות ובוודאי אל תוציא דבר שקר מפיך.
- אם אין מגבלה ביטחונית או סוד מסחרי ברמה קיומית, אל תסתיר נתונים.
- אין די במתן הצהרה לתקשורת. אין תחליף למסיבת עיתונאים ומענה ישיר לשאלות.
- שלח דוברים מומחים ברי סמכא להגיב בתקשורת.
- השקע משאבים בניטור רשתות חברתיות והגב על "פייק ניוז" המופצים בהם.
- לשקול הגשת תביעות משפטיות נגד מפיצי "פייק ניוז".
סיכום
השפע והביזור של אמצעי התקשורת בעידן המודרני, מזמנים בעת משבר אתגר מיוחד למנהלים במגזר הציבורי כמו גם מנהלי ארגונים עסקיים.
מנהלים חייבים להפנים שמשבר כולל בתוכו את הגרעינים להצלחה ואת השורשים לכישלון.
מנהלים אינם יכולים לבנות את אסטרטגית הסברת המשבר על קיומה של תקשורת מתחשבת או סלחנית.
ניהול נכון של המגעים עם אמצעי התקשורת בעת משבר יכול להוציא את הארגון מהמשבר עם תדמית טובה, למנוע אבדן שליטה באירועים, ואף לסייע בניהול השוטף של המשבר.
תגיות: תקשורת מודרנית, קורונה, משבר