הקדמה
במסגרת סדנה שהעברתי בתאגיד ישראלי מוכר וגדול השתתפו אנשי שיווק, כלכלנים ואנשי כספים, אנשי מערכות, מידענים ומודיעין עסקי. מנהל שיווק התרברב וסיפר על זכייה במכרז ומכירת מוצרים ב-100 מיליון דולר, "הצלחה של ממש", הוא סיכם.
התגובה של איש הכספים מיהרה להגיע, "תספר לנוכחים האם הרווחת על העסקה הזאת? וכמה היית יכול להרוויח"?
בהמשך הדיון התברר שהחטיבה דרשה להכריז על ההתמודדות במכרז כ"חייב לזכות" ולכן סכום המכירה היה במחיר העלות ולא בגבול "שולי הרווח" המקובלים בתאגיד.
המסקנה, "הצלחה" היא מושג יחסי ונקבע "בעיני המתבונן". הצלחה בעיני האחד אינה הצלחה בהכרח בעיני האחר. בכל מקרה זה איננו מושג מוחלט ולא תמיד מדיד, אם כי ניתן בדרכים שונות לכמת אותה.
מטרת המאמר לפתח את המושג כערך ארגוני (ולא אישי) ולהפיק ממנו תובנות יישומיות על הזיקה שבין הגדרת יעדים, תפיסות ניהול, הצלחה וכישלון.
הגדרה
הצלחה היא שם תואר של מצב המשקף תוצאות של פעילות במשך זמן מוגדר ובהשוואה ליעדים מדידים (כמותיים ואיכותיים), שנקבעו על ידי בעלי הארגון ומנהליו.
הסבר – כל ארגון צריך חזון ממנו נגזרים יעדים ומטרות. קביעת שלושת אלה נמצאת באחריות בעלי הארגון ומנהליו. יעדים ומטרות נקבעים בדרך כלל על ידי המנהל הבכיר ומקבלים את אישור מועצת המנהלים.
מידת ההצלחה או הכישלון של הארגון יכולה להימדד רק אם נקבעו ערכים מדידים של תוצאות הפעילות להשגת היעדים (מדדי תפוקה או מדדי תוצאה), דבר שלא תמיד נעשה.
כאשר הערכים מספריים – ערך המניות בבורסה, שיעור הרווח, המגמה על ציר הזמן ועוד – אפשר לתת ציון כללי מדויק.
חוסנו ויציבותו של ארגון אינם נמדדים רק על פי פרמטר מספרי וזמני ולרוב נדרשים מדדים נוספים. עוד יפורט בהמשך.
דיון
מה ייחשב כהצלחה של ארגון?
בארגון עסקי, התשובה השכיחה תהיה מן הסתם "שורת הרווח בדוחות הכספיים ובבנק". אך, זו תשובה חלקית, משני טעמים לפחות: הממד הכספי בנקודת זמן רלוונטי, איננו הממד הבלעדי לפיו יעריכו ארגון. מצב הקופה נזיל ויכול להשתנות בכל עת.
בנוסף, ארגון פועל להשגה במשולב, של מספר יעדים והשיפוט צריך להיות מצרפי על פי כלל תוצאות הפעילות ולא רק הממד הכספי.
לצורך המחשה נדגים את האמור לעיל על עמותה הפועלת בתחום החברתי חינוכי בקהילות חלשות.
היעד המוגדר של העמותה הנו להגיע לקהילות רבות ככל הניתן ולהבטיח השכלה וחינוך משלימים לילדים המשתייכים לאוכלוסייה מוחלשת, סוציו-אקונומית נמוכה.
לצורך השגת היעד העמותה פועלת בו זמנית על מספר פלטפורמות:
- בניית יכולות לצורך ביצוע הפעילות (מדריכים, עובדים סוציאליים ועוד).
- גיוס לקוחות – קהילות ורשויות מקומיות הזקוקות לתמיכה.
- קבלת אישור רגולטורי (משרד החינוך, הרווחה), מחד ומימון ותרומות, מאידך.
כל היעדים האלה שייכים לאותו מארג המאפשר הצלחה או כישלון של עמידה ביעוד.
פגשתי מנכ"ל עמותה העוסקת במתואר לעיל. הוא תאר בקצרה את עבודתו והקשיים עימם הוא מתמודד. שאלתי אותו האם לדעתו הוא מצליח להשיג את היעדים שמועצת המנהלים הטילה עליו.
"כאשר נכנסתי לתפקיד תקציב העמותה עמד על 3 מיליון שקלים ועתה אנחנו מתוקצבים ב-15 מיליונים". שאלתי אותו אם המדד הכספי הוא המדד להצלחה. תשובתו הייתה: "דרך הפריזמה אתה יכול להסיק ולהשליך על כל שאר המכלולים: מספר הקהילות, מספר המדריכים, כמות המכרזים בהם זכינו".
הערתי שהכסף הנו אמצעי ולא מטרה ושבתחום הזה של חינוך ורווחה, למדדים האיכותיים שגם אותם ניתן למדוד (התרומה בפועל לקהילה) יש משקל רב ומכריע. סכמנו להיפגש פעם נוספת כדי להרחיב בנושא.
סיכום
אפשר להשתמש במילה "הצלחה" כביטוי עממי המתייחס "בגדול" לתוצאות שהשיג הארגון. ואפשר להתייחס למושג הזה כשלב אחרון בתהליך ארגוני המתחיל בהגדרת מפורטת של המשימה כאשר בצידה מדדים להערכת התוצאות.
הטלת משימה על ארגון מבלי שיוגדרו התוצאות וההישגים הנדרשים הנה טעות ניהולית, ואז גם כישלון, או הישג חלקי, יוכלו להיחשב כהצלחה.
תגיות: הצלחה