בין פילנתרופיה לאחריות תאגידית

אפשר להשיג את יעדי הארגון ובה בעת לתרום לחברה

הקדמה

האם הרווחים המופקים על ידי חברה שייכים לבעליה? כל הרווחים? כולם?

לכאורה שאלות מיותרות – הרי מי שהשקיע מכספו ראוי ומגיע לו לקטוף מפרותיו.

בספר שהתפרסם בשנת 2004 ועוסק בעולם התאגידים צוטטו שתי תפיסות עולם מנוגדות, בהתייחס למושג "אחריות חברתית":

• וויליאם פורד ג'וניור, יו"ר תאגיד הרכב "פורד", גורס ש"תאגידים יכולים וחייבים לשמש כוח עיקרי לפתרון בעיות סביבה וחברה במאה ה-21".
• פרופסור מילטון פרידמן, כלכלן וזוכה פרס נובל, גורס שהמוסר החדש בעסקים איננו מוסרי. "רווחי התאגיד שייכים לבעלי המניות. התאגיד צריך להרוויח כמה שיותר לטובת בעלי המניות. מנהלים אשר מחלקים מרווחי התאגיד לטובת המוסר החברתי, פועלים באופן לא מוסרי".

המאמר יחדד את השוני בין פילנתרופיה ל "אחריות תאגידית" במטרה לעודד מעסיקים קטנים ובינוניים לאמץ את התפיסה, שנשמעת, כביכול, מתאימה לארגונים גדולים בלבד .

מה בין פילנתרופיה לאחריות תאגידית

פילנתרופיה היא  תרומה ותמיכה כספית שתכליתה סיוע ועזרה לצרכי הכלל – האדם הבודד והקהילה – למען מטרה חד פעמית או מתמשכת. בדרך כלל התמיכה היא כספית אך גם תמיכה במוצרים, שירותים או זמן, היא פילנתרופיה. התופעה של אנשים עשירים במיוחד המקיימים קרנות לצורכי פילנתרופיה, נפוצה בימינו. אדם רשאי לעשות עם כספו ככל שיחפוץ אך בכך לא נעסוק.

אנחנו במגרש "הארגונים" והכתובת מופנית לבעלי הארגונים ומנהליהם.

אחריות תאגידית באה לציין ולהדגיש שאפשר לשלב בין יעדי הארגון לבין צרכי הקהילה וכך שני הצדדים יפיקו תועלת. למשל, העסקת עובדים עם מוגבלויות במשרות אותנטיות עם תרומה ממשית לעסק. ראו בהמשך.

עקרונות

הסביבה החברתית בכל מדינה, מייצרת, מאז ומעולם,  תופעות בעלות פוטנציאל מזיק ליציבותה במקרה הקל, או תופעות בעלות פוטנציאל הרסני במקרה החמור.

אי שוויון, אפליה מגדרית (גברים, נשים, מיעוטים), פגיעה בסביבה ובזבוז משאבי טבע, קיפוח הפריפריה, אי העסקת אנשים עם מוגבלויות – הם רק חלק מהתופעה.

ליקויים אלה, בעיקרם, אמורים להיפתר על ידי רשויות המדינה. באופן מעשי התחום  בו המדינה יכולה וצריכה לפעול הוא התחום הרגולטורי, החקיקה. הביצוע נופל על כתפי המעסיקים כולם והמאמר פונה אל כולם, גם למעסיקים קטנים ובינוניים.

המדינה צריכה להיות בעלת עניין מרכזי. יש לה עניין לעודד תעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות ולטפח עובדים בעלי מיומנויות נמוכות. המדינה יכולה  לחסוך בתקציבי הרווחה ובה בעת לאפשר פיתוח עסקי של הארגונים על ידי השקעה ותמיכה במעסיקים.

התפיסה המוצגת כאן מקיפה מגזרים רבים ותחומי פעילות רבים ותכליתה לפתור בעיות ולשפר את פני החברה.

לשם הדגמה מספר תחומי פעילות, בכותרות:

• הכשרה והעסקת עובדים והקפדה על שוויון מגדרי – העסקת נשים, מיעוטים, חרדים ועוד.
• פיתוח יכולות והעסקה של בעלי מוגבלויות, מכל הסוגים.
• בתחומי המזון והקמעונאות – "במקום לפח להפנות לנצרך".
• חסכון ושמירה על הסביבה ומשאבים – חשמל, מים, אשפה וגזים.
• היי-טק – טיפוח בני נוער וסטודנטים.

סיכום

ארגונים גדולים נמצאים כבר בתהליך של יישום המושג "אחריות תאגידית".

לארגונים הקטנים והבינוניים אנחנו ממליצים להצטרף למועדון של הגדולים. שני שלבים בכניסה לתהליך:

• למידה קפדנית של הצרכים ולמידה של הממשק בין הארגון לרשויות (לרבות ייעוץ ממוסד קיים).
• מודעות והתחשבות על מנת להתחיל ולנסות את תהליך היישום, "במנה קטנה" תוך לקיחת סיכונים מינימליים.

תגיות: אחריות תאגידית