הקדמה
"תהליך קבלת החלטות" הנו נושא קלאסי כאשר עוסקים בניהול ובמנהלים.
"דינאמיקה קבוצתית" הנו תת-נושא מרכזי אשר, בדרך כלל, חבוי מן העין. דינאמיקה קבוצתית שלילית יכולה להסיט ולהטות דיון ולהרוס החלטה.
בכל ארגון ניתן לזהות מסגרות עבודה שונות – צוותי עבודה, צוותי חשיבה, בראשות מנהל או אדם אחר, קבוצות מחקר ועד לדיוני מטה בכירים.
המאמר יעסוק בהצגת המושג "דינאמיקה קבוצתית", ובזיקתו למושג "תקשורת בין אישית" במסגרות העבודה הבסיסיות ביותר בארגון.
דינאמיקה קבוצתית – המושג
"ויקיפדיה" מגדירה את המושג כ"מערכת של התנהגויות ותהליכים פסיכולוגיים המאפיינים קבוצה חברתית".
הנחת העבודה היא שאדם נוהג, לעתים קרובות, באופן שונה במצבים שונים ובמעמדים שונים – נוהג ומגיב בדרך אחת בבית ובדרך שונה בעבודה, למשל.
המשתנים הבאים משפיעים על התנהגותו של העובד וממילא על התנהגותם של כלל המשתתפים בקבוצה:
- אופי הארגון והתרבות הארגונית הנהוגה בו.
- הרכב ומספר המשתתפים בקבוצה.
- מטרת המפגש. יש הבדל תהומי בין "חילופי מידע" לבין מפגש אשר מחייב את המשתתפים לצאת עם "מוצר", תוצאה.
- רקע אישי ותרבות המשתתפים – הומוגנית או הטרוגנית.
- מעמד ורמת המשתתפים
דיון
בקבוצה המתכנסת, לכל צורך שהוא, ובראשה מוביל אדם במעמד של מנהל – האחרון הוא זה הנושא באחריות להבנת הדינאמיקה הקבוצתית וניווט הקבוצה אל היעד לשמו התכנסו.
משתמע מכך שהבנת הדינאמיקה הפנים קבוצתית, אשר בעיקרה מצויה בתחום הפסיכולוגי, הנה מיומנות נדרשת וחשובה מכל מנהל, בכל דרג שהוא.
תקשורת בין אישית
כאמור בהקדמה, יש הבדל בין מורכבות תקשורת המתקיימת בין שניים לבין מורכבות התקשורת בקבוצה גדולה יותר. בפרק זה נציג גורמים משפיעים בהתנהגות האנושית, מחד והאינטראקציה הקבוצתית, מאידך:
- באופן טבעי, כל אחד מבטא באופן שונה את הרגשות שלו. יש אנשים מופנמים, ויש מוחצנים ונוספים בתווך. זהו גורם היכול להוביל למתחים.
- לכל אחד יש את סדר היום שלו – הגלוי והנסתר. באיזו מידה סדר היום האישי זהה, פתוח לשינוי, או משתלב בסדר היום של הקבוצה או מקום העבודה.
- האם המשתתף מציג את עמדתו באופן גלוי ונאבק על עמדתו, או שהוא ניחן בכישרון מניפולטיבי ופועל בדרכים עקלקלות?
- יש כאלה המומחים בהקמת קואליציות כדי לזכות בתמיכה תדמיתית או מעשית לעמדתם. יצירת קואליציות היא מתכון לפלגנות ומלחמות.
- מן הידוע שבפגישות, (ולא רק פגישות עבודה), השיחה גולשת לשוליים, ולוויכוחים מיותרים. איך מתייחסים למצב כזה: להעיר? לתקן עמדה של הזולת? האם זה מהותי או שולי ואז עדיף לשתוק שמא תתעורר מהומה?
- לעתים עדיף לא להשמיע הערה צודקת ולמנוע מחלוקת ואווירה לא טובה.
- יש "חכמולוגים" המתמחים בהסטת השיחה לכיוונים לא רלוונטיים – שאלה לא במקום, בדיחה להפגת הרצינות, כביכול. וקשה יותר להתמודד עם אחד כזה שמציג עמדה מן החלל.
- "דו שיח של חירשים", קצר בתקשורת ואי הבנות בין המשתתפים.
- גם כאשר אין לקבוצה "ראש" פורמאלי, עדיין יכול "לצוץ" אחד מהמשתתפים אשר החליט לתפוס הובלה. זהו מצב טבעי ולעתים אף רצוי עד לרגע בו למשתתף יש מתחרה אחד או יותר וזהו מתכון לתוהו ובוהו.
- דינאמיקה קבוצתית יכולה גם להוביל את הקבוצה להתכנסות בתוך עצמה, לאדישות, אבדן אנרגיות והעדר תפקוד.
מסרים עיקריים
לכל אחד יש את עולם "המודע" וה"תת-מודע". המקבילה למושגים אלה בהתנהגות האנושית הם המניעים הגלויים והמניעים הסמויים.
המודעות לקיומם של אלה, חיונית. הדרך לטפל בהם היא מיומנות נדרשת, מכל אחד ובדגש על מנהלים.
ברמה הארגונית המשמעות היא טיפוח תרבות ועובדים מקצועיים אשר מניחים את "האגו" בצד, לפני בכניסה לחדר הדיונים כדי לאפשר שיחות ודיונים ממוקדי מטרה.
תגיות: דינאמיקה קבוצתית, תרבות ארגונית, כישורי ניהול, תקשורת בין אישית