מידע חזותי ו"שפת גוף" – כלים לזיהוי שינויים בסביבת העבודה

הקדמה

על חשיבותו ונחיצותו של מידע בכל תחומי החיים ובתהליכי הניהול בפרט עסקנו רבות באתר זה. בדרך כלל עשינו שימוש במושג הצבאי ביטחוני "מודיעין"

"מודיעין חזותי", בצבא ובמודיעין, הנו דיסציפלינה אשר התפתחה מאוד בשנים האחרונות יחד עם ההתפתחות המואצת של האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות המפעילים.

יחד עם זאת, אין תחליף למה שרואות העיניים והמוח מעבד, לכן, אנחנו מייחסים חשיבות רבה למימד האנושי. מאמר זה לא יעסוק בטכנולוגיות אלא בהזדמנויות האקראיות של חשיפה למידע, לעתים קריטי, התלוי בהכרה ובפיתוח רמת רגישות גבוהה, של הפרט, לקורה סביבו.  

מעשה שהיה

בשנים האחרונות אנו נוהגים לערוך קניות בבית עסק בעירנו. בעלי העסק, חובשי כיפות סרוגות, בני משפחה.

לאחרונה הגענו לערוך קניות וראינו שאחד הבעלים, נמצא בחנות ללא נוכחות בני משפחתו, עורך את הסחורה על המדפים ובמקום שניים אחרים, מבוגר וצעיר, חילוניים למהדרין. הצעיר עמד ליד הקופה וגבה תשלום מן הלקוחות.

כאשר הגענו לקופה הגשנו גם את כרטיס החנייה כדי לקבל פטור מתשלום. הצעיר הפנה תשומת ליבנו שחסרים 4 שקלים כדי להגיע לקנייה של 100 שקלים וכך לזכות בחנייה חינם.

זה לא קרה לנו בעבר!

ביציאה החוצה פנינו "לבעל העסק", המוכר לנו מזה שנים, ושאלנו אותו אם התחלפה הבעלות, "מכרת את העסק"?, שאלנו. "אפשר לומר כך" השיב לי.

הסיפור מציג את הנושא ומדגים את השיטה והתוצאה.

שימושים בתחומי הניהול והעסקים

שפת גוף הפכה לאחרונה למושג שרבים עוסקים בו, לומדים אותו ועושים בו שימוש.

לצורך המחשה נביא להלן מספר שימושים יישומיים וחשובים ברמת הארגון ובסביבה החיצונית לארגון – שותפים, לקוחות, משקיעים ועוד.

מחיי ארגון – שגרת העבודה מפגישה אנשים ונשים, ברמות שונות, מרקע שונה ובנסיבות מגוונות.

היחסים ביניהם באים לידי ביטוי בשיחות ובדיונים, בתווך הוורבלי \ הדיבורי. אנשים מודעים פחות וערניים פחות ל"תקשורת שפת הגוף" – חוסר נינוחות, הזנחה של ההופעה החיצונית, "שתיקה רועמת", כעס מופגן – וכל אלה ורבים נוספים ברמות שהן מעל למקובל לגבי אותו אדם.

לתופעה זאת יש, אולי, משמעות פחותה ברמת העובדים. היא משמעותית ביותר לגבי הדרג הניהולי. אלו אותות המצביעות על הצורך להתייחס לתופעה, ובזמן הראוי.

מעולם העסקים – "מידע ממוסמך/בדוק" הנו כמובן המוצר המועדף לצורך הבנה טובה של המציאות בה פועלים וקבלת החלטות בהתאם.

מידע כזה לא תמיד נמצא בהישג יד ובזמן הנדרש. בכל אינטראקציה בין אנשים אפשר להיחשף לא רק לפליטות פה ואמירות המסגירות כוונות נסתרות אלא גם לתגובות "בלתי רצוניות" של הזולת.

למשל: הסמקה, גמגום, זמן מחשבה ממושך לפני מתן התייחסות, הזעה, תשובה לא לעניין, הסטת הנושא ועוד. אלו הם סימנים מעידים שאולי "יש כאן משהו" המחייב תשומת לב בהמשך.

מסר עיקרי

"הסביבה משדרת מידע", כל הזמן ומכל הסוגים. כל בן אנוש קולט את המידע – מי יותר ומי פחות.

תפקידו של כל אחד בארגון, על אחת כמה וכמה המנהל העומד בראשו, לקלוט את המידע ולהשוותו למידע קודם באותו נושא. מערכת האבחון בה אנחנו ניחנים והזיכרון החזותי עומדים כאן למבחן.

היכולת להביא לחיבור בין הפקת מידע באמצעות חוש האבחון, לבין המידע האגור בזיכרון החזותי תאפשר הפקת תובנות (לא תמיד את התובנות הנכונות והמדויקות) בעלות הערך.

 תובנות באמצעותן, בעל הדבר, יוכל לנתב את דרכו במציאות, מרובת הפנים והשינויים, עמה הוא מתמודד ואותה הוא חייב לדעת.

המסר במשפט אחד – היו רגישים לנוף האנושי ולתופעות חריגות בהתנהגותו. זאת השקעה זולה ושכר גבוה בצידה, לעתים.

תגיות: מודיעין חזותי, שפת גוף, המימד האנושי

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *