מעגלי הרדידות, השטחיות והבינוניות בשיח הציבורי

הקדמה

לפני מספר שנים התבקשנו להעביר סדנה בנושא "מודיעין בעולם העסקים" בקורס מידענים. מנהל הקורס, קצין מודיעין בכיר (במיל.) חשב שהחיבור בין מידענות למתודולוגיה המודיעינית תעשיר את החניכים ותכשיר אותם באופן מיטבי לתפקידם.

החלטנו לבנות "תרגיל מונחה" על בסיס מידע אינטרנטי העוסק בחברת "זארה". לצורך התרגול, חברי הקורס חולקו למספר קבוצות.

"העוקץ" בסדנה ובתרגיל מונחה – בשונה מהרצאה פרונטאלית – שהחניכים צריכים להפשיל שרוולים, להיכנס לאינטרנט, לחפש מידע ולהכין סקירות קצרות.  התרגול מקנה ערך מוסף.

במהלך הסדנה, שנמשכה מספר ימים, שעתיים בכל מפגש, נשמעו טרוניות קלות אך תוצאות המשוב הן הראויות לתשומת לב:

מספר חניכים קטן ציינו את הסדנה כחידוש מרענן והוסיפו שבאמצעותה קיבלו תובנות וכלים אשר ישפרו את יכולותיהם למלא תפקידם.

הרוב התייחס, בביקורת, על כך שהסדנה חייבה אותם להתאמץ.

תיאור מצב

שטחיות, עצלות וחפיפניקיות הן תכונות אנושיות מוכרות ברמות כאלה או אחרות בקהלים שונים באוכלוסייה. התכונות הנ"ל היו קיימות תמיד. השוני, בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף התופעה והשלכותיה על כל תחומי החיים.

ילדים אשר טרם למדו להתבטא באופן ראוי, בוגרים בעלי רקע אינטלקטואלי ירוד ו\או דפוסי התנהגות פסולים וזקנים בתהליכים דמנטיים, מחזיקים במכשירי תקשורת מגוונים, חברים ברשתות ומציפים את המרחב הציבורי במתירנות מוגברת, בהתבטאויות רדודות, שטחיות, פוגעניות ושקריות!

בכך יעסוק מאמר זה.

גורמים משפיעים

גורמים רבים משפיעים על היקף התופעה והתפשטותה. במאמר זה נעמוד על ארבעה גורמים עיקריים שמעצימים ותומכים זה בזה:

  • גורמים אנושיים: התנהגות אנושית הטבועה ברבים מאתנו (לפעמים) המעודדת לחפש את הקל, הפשוט והנוח, מחד או הרגלי עבודה פסולים המקדשים את המהירות על פני האיכות המבוססת על חשיבה סדורה, מאידך. (חיפוש מפלט ב"אזור הנוחות")
  • זמינות ציוד טכנולוגי מתקדם ורשתות חברתיות: קידמה בתחומים של טכנולוגיות המידע, ציוד תקשורת ורשתות חברתיות, נגישות לכל ובמחיר שווה לכל נפש. התמכרות ושימוש מוגבר בטכנולוגיות אלה גורמים להסחת דעת, ולפגיעה באיכויות התפקוד, ללא הבדל מגדר וגיל. אלה יוצרים מהפכה בהרגלי החיים והעבודה. זהו "המכפיל" המהפכני אשר קיים, ממשיך וימשיך להתהוות ואף יעצים את התופעה.
  • גורמים תרבותיים: מאפייני התופעה מאפשרים בקלות יתרה הקצנה ובוטות בשיח. פשיעה ברשתות, גנבת זהויות, שיימינג (ביוש), אבדן פרטיות, סילוף ושיבוש מכוון של תקשורת לגיטימית ברמת הפרט והארגונים. התפתחה תת-תרבות הרסנית ביחסים שבין אדם לחברו ובין אדם לחברה.
  • רגולציה: הרגולציה לא משתלטת על המרחב והשיח המתקיים בו. מצב של "הגולם קם על יוצרו". גם אם מנהלי רשתות, כמו פייסבוק, ירצו להטיל מגבלות על השימושים ברשת החברתית שהקימו כדי למנוע פגיעה בפרטיות ועוד, הם לא יוכלו או לא ירצו לעשות זאת משיקולים עסקיים.

סיכום

"כיכר העיר" ביוון העתיקה שימשה מקום מפגש לאנשי רוח, לאמנים, ולמדינאים אשר עסקו בנושאים ברומו של עולם.

"כיכר העיר החדשה", של המאה העשרים ואחת, היא מרחב פרוץ בו כל אחד יכול להעלות את מחשבותיו ולשתף קהלים רבים בכל העולה על רוחו.

השיח הציבורי, גדוש בדיסאינפורמציה, בביקורת בלתי מרוסנת, בתסכולים, בתסביכים, הגיגים ורעיונות – וברמה המאיימת להחריב את התרבות עליה גדלנו.

התרבות הזאת "זלגה" ונגררת מן הפרט ותופסת אחיזה גם בגופים ובתחומים שבהם לרמת שיח רדודה וירודה יש מחירים בלתי נסבלים. נרחיב על כך את הדיבור במאמר נפרד שיפורסם בקרוב

אנו עדים למעגלי סופות 'הוריקאן' המחריבים כל דבר העומד בדרכם.

תגיותטכנולוגיה, רדידות 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *