הקדמה
הסקרנות לדעת מה צופן לנו העתיד הנה תופעה אנושית מוכרת ומובנת.
לבעלים וראשי ארגונים חיזוי מגמות ותהליכים בזירת פעילותם זהו, צורך קיומי ומה שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
ה"עתידנות" הפכה לתחום אקדמי שנלמד ונחקר. את תקפותה ומידת הרלוונטיות שלה עוד מוקדם להעריך.
אנו עוסקים בעולם המעשי והיישומי (בשונה מן האקדמי) ורק טבעי, שאנו נדרשים להשמיע את דעתנו בנושא ובכך יעסוק מאמר זה, אשר מבוסס על ממצאים מסדנה בהשתתפות בכירי אמ"ן לשעבר.
הנחות מוצא
קברניט, בכל ארגון, מצפה שעובדיו והמומחים הסמוכים על שולחנו – יספקו לו תחזיות צופות פני עתיד, הקרוב והרחוק, כדי שהוא יוכל לקבל את ההחלטות אשר יבטיחו את הצלחתו והצלחת הארגון שהוא עומד בראשו.
המחשבה שמבחנו של ספק המידע הוא להביא את "ידיעת הזהב" או "תחזית ממוקדת" – הוכיחה את עצמה כשגויה במקרים רבים.
בשונה ממה שנהוג לחשוב, המודיעין בהגדרתו עוסק ב"בירור המציאות" ולא בחיזוי העתיד. המשמעות של "בירור המציאות" היא לסייע למקבלי ההחלטות לחשוב על העתיד ולא לנבא אותו.
אי וודאות ושינויים במציאות ובזירת הפעילות (שונה לכל ארגון ומאפייניו) היו מאז ומעולם. היום, יותר מאשר בעבר, כוחות אלה מושפעים משלושה גורמים בעלי עצמה משלהם:
- הגלובליזציה וריבוי השחקנים על המגרש.
- קידמה טכנולוגית ואחרת.
- ממד הזמן – קצב ההשתנות תכוף ומהיר מתמיד.
המשמעות – תפיסה דיכוטומית, לפיה "העתידן", ממונה ואחראי על החיזוי והקברניט, ממונה על קבלת החלטות, איננה אפשרית. הטלת האחריות על הגורם העוסק בחיזוי, בחזקת "כשל מודיעיני" הנה לא רק משגה תפיסתי אלא טעות ניהולית.
חיזוי
אז מה הוא התחליף.
בממשק קברניט והמומחים, כל אחד מהצדדים מביא עמו "התמחויות" שונות.
לקברניט יש את החזון והגדרת היעדים להשגה. הוא גם זה שמכיר את המגרש שלו ואת מגרש המשחקים בזירה.
למומחים וליועצים יש את המתודולוגיה והכלים להפיק מ"אוקיינוס" המידע ומקורותיו את תמונת המציאות, התובנות והמגמות.
יישום התפיסה
מערכת הניווט לרכב WAZE עובדת באופן הבא:
הנהג מכתיב למערכת את יעד הנסיעה והמועד להגעה.
הוא יקבל מן המערכת מספר מסלולים – קצר, ארוך, מהיר, אטי. הברירה בידי הנהג באיזו חלופה לבחור.
תוך כדי תנועה הנהג מקבל מן המערכת מידע על עיכובים, פקקים, תיקונים לגבי מועד ההגעה ליעד ועוד.
מידע זה מאפשר לנהג לבצע תיקונים במסלול הנסיעה.
מודל ה WAZE מדגים את התפיסה המוצגת במאמר.
התנאים ההכרחיים לעיסוק אפקטיבי בסוגיית חיזוי וצפי לעתיד על פי תפיסה זאת הם:
- הקברניט מגדיר את החזון והיעדים של הארגון.
- מערכת תומכת החלטות אנושית (בנוסף לטכנולוגית) מקצועית סורקת את זירת הפעילות לצורך זיהוי, הבנת "המציאות המשתנה" והתרעה על הצפוי להתרחש.
- קיום מנגנון סדור, שוטף וקבוע בין הקברניט למערכת התומכת לצורך זיהוי, מבעוד מועד, של סטיות העלולות\עשויות להשפיע על הפעילות התקינה של הארגון.
סיכום
מערכת תומכת החלטות (Decision Support System) מזוהה, מאז קיומה, עם מערכת טכנולוגית, בדגש על טכנולוגיות מידע התומכת בתהליך קבלת החלטות של בני אנוש.
במציאות המתוארת לעיל, הדרך היחידה להבנת המציאות, זיהוי מגמות וצפי לעתיד היא "בסיעור מוחות מתמשך ושיטתי, שבבסיסו ויכוח. שילוב בין ביקורתיות שיטתית ויצירתיות גדולה. תרבות ארגונית המטפחת פתיחות למגוון רחב של דעות ולדעות חריגות".
רק שילוב של כל אלה יוכל לנווט את הארגון ומנהליו להשגת יעדיו.
מקורות:
תא"ל מיל. איתי ברון "המחקר המודיעיני, בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים" ב – 2015 – הוצאת "המרכז למורשת המודיעין".
"הסיפור המודיעיני, "הבנה" ולא "ידיעה", סיכום סדנה וערב עיון ב"מרכז למורשת המודיעין" אפריל 2016.
תגיות: אי וודאות, ניהול, מודיעין