מה בין מידע להבנה
הקדמה
אנו מצויים בעידן של הצפת מידע. קל מאד להשיגו ומחיר השגתו זול. אולם לא כל המידע המגיע רלוונטי והכמויות מפריעות להבנת משמעויותיו. מאמר זה ונוספים בעקבותיו יעסקו במרכזיותו של המושג והמנגנון של "ההבנה" בצומתי החלטה של מנהיג או מנהל, ובכל תחומי חיינו.
בהקשר זה אנחנו ממליצים לקרוא את פרק הסיכום במאמר "כשלים בקבלת החלטות" שפרסמנו ב"זרקור" בספטמבר 2017 .
מעשה שהיה
יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח, עשה לעצמו מנהג. כאשר היה מקבל סקירות מודיעין או ניירות עמדה בנושאים מרכזיים היה מבקש, מגופי המודיעין, שיצרפו לו את חומר הגלם של דיווחי המקורות עליהם מתבססת הסקירה המעובדת.
רבין הבין שבתור "הלקוח" של החומר היודע את הצורך וייעודו, וככזה הנושא באחריות להחלטותיו, אין להסתפק במידע המעובד ותובנותיהם של כותביו, אלא הוא עצמו חייב לעבור את התהליך הזה.
על פי תפיסת עולמו רבין הפנים שעליו "לצלול" לים החומר המקורי כדי להבין באופן אישי את הכוונות והמשמעויות הנובעות ממנו.
לציין שאנו מדברים על תקופה קצרה לאחר כישלון הקונספציה ב"מלחמת יום הכיפורים".
ועוד מעשה שהיה – מקוטב שונה בתכלית
לאחר ארוחת בוקר בביסטרו תל אביבי יצאנו מספר זוגות חברים לרחוב הראשי.
אחד מן החברים סיפר שהוא ואשתו החליטו לעבור דירה מן הפרברים לכרך הגדול והתחילו בחיפושים.
נעצרנו מול חלון ראווה של משרד תיווך והחבר החל בקריאת תוכן התוויות "דירות למכירה". "דירת 82 מ"ר בכך וכך מיליונים, דירת 65 מ"ר במחיר כזה וכזה…". הוא רצה להמשיך ללכת ואז הערתי – "יש לך שיטה או דרך כיצד להגיע למידע רלוונטי המעניין אותך? אתם הרי מחפשים דירה גדולה למעלה מ-100 מ"ר? באזור מאוד מסוים ותקציב ידוע!"
החבר היה מעט מופתע והעיר – "הילדים לקחו את העניין על עצמם".
האירוע הזה ממחיש את הבעייתיות שבהצפת מידע והעדר הבנה איך לשחות "באוקיינוס המידע" בלי לטבוע ולהפיק ממנו את המיטב הדרוש.
התופעה האנושית
בליל שבת יצאנו מספר זוגות לחזות בסרט.
הסרט לא היה לרוחי, הכעיס ואז "התנתקתי" והחלטתי לעשות "תרגיל" כדי שלפחות איהנה מהמשך הערב.
לאחר הסרט הלכנו לשתות קפה ואז שאלתי את חבריי "איך היה? מה הבנתם ? עם מה יצאתם מן האולם?"
בהמשך הערב התפתחה שיחה ערנית וארוכה – כל אחד הבין משהו אחר, לכל אחד הייתה דעה אחרת על הסצנות השונות, כל אחד שם לב לפרטים אחרים וייחס אותם להקשרים השונים – לרגע אפשר היה לחשוב שכל אחד מאיתנו צפה בסרט אחר.
לסיכום תת-פרק זה:
מבנה "האישיות" של האדם משפיע על הדרך בה הוא רואה ומבין את הדברים.
אישיות לחוצה, קונספירטיבית, וחשדנית תבין אירועים והתנהגויות, בדרך שונה מאלה אשר אישיותם רגועה, שקולה ומאוזנת.
מסרים עיקריים
יש להגדיר את הצורך במידע.
מידע כדי לדעת, או להרחיב אופקים, שונה ממידע לצורך קבלת החלטות אופרטיביות.
הגדרת הצורך תסייע באיתור מקורות המידע, שיטות לאיסופו וסינון רעשים הטמונים בו.
הטיפול במידע חייב להיות מלווה בחשיבה שיפוטית וביקורתית. רק כך ניתן יהיה להעריך את מקורותיו של המידע, תבחן הרלוונטיות שלו לצורך הייחודי, זיהוי מידע שגוי, לא מעודכן, או חלקי. זהו התהליך אשר יסייע בהבנת המידע וערכיותו עבורנו.
ולבסוף, הדרך הנכונה ביותר להבין את המציאות באופן מיטבי איננה באיסוף "עוד מידע" אלא בהשקעה להשגת המידע הרלוונטי ובאימוץ כלים ושיטות להבנתו.
על הכלים והשיטות נעסוק במאמר נפרד.
תגיות: אי וודאות, קבלת החלטות, מודיעין