נשים, קריירות ומשרות "ניהול בכיר"

הקדמה

נניח מצב דמיוני.

על משרת ניהול בכירה מתמודדים מועמד ומועמדת. שניהם בעלי כישורים והשכלה זהים, פחות או יותר. את ההחלטה על המועמד הזוכה הפקידו בעלי החברה בידי "רובוט נטול פניות".

האם סיכויי הבחירה של כל מועמד שווים?

אם בראש הועדה הממנה היו יושבים בני אנוש, רובם גברים, גם אז הסיכויים של שניהם היו שווים? ואם רוב חברי הוועדה היו נשים, מה אז היו סיכוייהם?

המאמר יעסוק בסוגיה מורכבת וטעונה זאת, מתוך כוונה להציג את הגורמים המשפיעים על הצלחתן של נשים ולהניח בפניכם את תפיסתנו בנושא.

ההתבוננות על הנושא במאמר זה תהייה מגובה רב. תיקוף מסוים לאמור ניתן למצוא במחקר חדש של "מכון טאוב" בנושא השכלה ותעסוקה של נשים במגזר הערבי.

ישנם הבדלים מהותיים בין קריירה בתחום אחד לקריירה בתחום אחר. ישנם הבדלים מהותיים בין האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית. מאמר זה לא יוכל להעמיק באבחנות אלה ונוספות.

אפילוג

למרות שגבר איננו אישה, ולהיפך, ההיגיון מחייב שבנטרול גורם האפליה הממוסדת, במקום שהיא קיימת, לא צריך להיות הבדל בין גבר לאישה בהקשר של קריירה וזכייה בתפקידי ניהול בכירים.

לצורך ההגדרה אנחנו מוסיפים לפקטור האפליה גם העדפה משיקולים זרים. קידום על בסיס פרוטקציה.

המבחן העיקרי הינו, לדעתנו, החסמים האינדיווידואליים של כל אחד ואחת – והם דומים לגבר ולאישה.

אנחנו מנטרלים את תופעות האפליה וההעדפה משום שהיא קיימת לא רק לגבי נשים אלא גם לגבי סקטורים אחרים ומשום שהמאבק בתופעה מחייבת מעורבות של גורמי חקיקה ואכיפה.

תנאים הכרחיים לקרייריסט\ית

בהמשך לעשרות שנות התנסות אנו מגישים את "סט התנאים" אשר, לדעתנו, בלעדיהם עובדים ויזמים לא יוכלו לפתח קריירה מצליחה ולטפס במעלה תפקידים בכירים.

  • טיפוח מגיל ילדות של מוטיבציה להישגים, יצר התמודדות ומיצוי עצמי, בולטות, ושאפתנות, דחף ל"קריירה".
  • חינוך וטיפוח מגיל ילדות לעצמאות, הובלה ולקיחת אחריות.
  • רכישת השכלה בתחומים וברמות התואמות לשאיפות האדם והמסלול שבחר.
  • כושר התמודדות עם מצבים משתנים והיכולת לקום ולהתאושש לאחר כישלון, עמידה בלחצים, כושר עבודה.
  • ביטחון עצמי ואמונה ביכולת האישית.
  • אינטליגנציה ואינטליגנציה רגשית גבוהה.
  • מוכנות להקרבה מחד גיסא ותמיכה משפחתית, מאידך גיסא.
  • יכולת קבלת החלטות.
  • יכולת לטפח יחסים בין אישיים (יחסי אנוש טובים).
  • יכולת לרתום את הסביבה והכפיפים להשגת המטרה/יעדים.

האם נשים אינן צריכות לענות על "סט" זה? האם הן זקוקות לעמוד בתנאים נוספים?

נשים וניהול

"התאמצנו" להעלות תכונות ייחודיות לנשים – חוזקות וחולשות – ואנחנו מוכרחים לציין שהכתוב בהמשך נראה לנו כסטיגמה. אנחנו מכירים, מצד אחד גם גברים אשר נכונו בתכונות אלה, ומנגד נשים אשר לא נכונו בתכונות אלה.

חוזקות
  • רגישות והקשבה לעובדים.
  • הענות לפניות, מענה לצרכים אנושיים.
  • רגישות לשביעות רצון הסביבה האנושית.
  • "דיאלוג רך" ביחסים בין-אישיים.
חסמים
  • לאישה יותר קשה לוותר על הקשר המשפחתי. "אני רצה קדימה, על חשבון הילדים".
  • כאשר בני זוג צריכים להחליט מי מוותר לטובת הבית – בדרך כלל הציפייה הינה שהאישה היא זאת שתוותר.
  • נכונות נשים לדרוש ולהיאבק – בגדר "מגיע לי"!
  • משקל ההופעה החיצונית. הגורם הזה הנו גם חוזקה.

סיכום

עובדתית – כבר היום נשים פורצות "תקרות זכוכית". בצבא, באקדמיה, במדע, בעסקים, במערכות משפט. המשמעות – ברמה העקרונית נשים יכולות "לעשות את זה" ובתפקידים מסוימים טוב מן הגברים.

על ציר הזמן והשנים אפשר להצביע על מגמה של ריבוי נשים המשתלבות בצמרת בעלי תפקידים.

בסקטור הממשלתי, המגמה היא תוצאה של העדפה מתקנת שמעוגנת בהנחיות מחייבות.

במוקד הויכוח – האם חלקן של נשים מצליחות צריך להיות על פי המפתח של "חלקן של הנשים באוכלוסיה".

התשובה, והיא לא מדעית:

  • אפליה והעדפה משיקולים זרים קיימת והיא תהיה קיימת לעד. תנועות להעצמה נשית יכולות להפוך את התופעה.
  • הרקע החינוכי-תרבותי של נשים רבות מהווה , עדיין, חסם להצלחה והתמודדות במסלולי קריירה.
  • הרקע החינוכי-תרבותי של גברים רבים בעמדות כוח מהווה אף הוא חסם לקידום נשים.
  • המציאות של ימינו נותנת תקווה שחסמים אלו יצטמצמו על ציר הזמן.
  • בחירה חופשית להעדיף מסלולים אלטרנטיביים משפיעה על "הסטטיסטיקה", כנראה יותר על נשים מאשר על גברים.

תגיות: ניהול, נשים וניהול בכיר,

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *