יובל נח הררי
יובל נח הררי הנו מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. שותף לתכנית השואפת לחקור וללמד את ההיסטוריה של המין האנושי ב"מבט על" החוצה גבולות גאוגרפיים, תקופתיים ותרבותיים.
מסרים מתוך ספרו
- שלושה מאפיינים חשובים הופכים את המדע המודרני לייחודי:
-"הנכונות להודות בבורות" (אנחנו לא יודעים את הכול וצריך
להטיל ספק בתיאוריות הידועות לנו).
– הידע החדש מושג באמצעות תצפיות, ניסויים ושימוש בכלים
מתמטיים וכימות לצורך חיבורם לתיאוריות חדשות.
– "התצפיות חשובות יותר גם מן השכל הישר".
- האמונה בבסיס "אידיאל הקידמה" מניח שאין דבר כזה "בעיה בלתי פתירה"…….אם נשקיע מספיק זמן וכסף במחקרים המתאימים, אפשר לקוות שהידע החסר יתגלה".
- "רעיון הקידמה אומר שעל ידי השגת ידע חדש יהיה אפשר לעשות דברים שכרגע אי אפשר לעשות, ולפתור בעיות שכרגע אי אפשר לפתור. אם רק נודה בבורותנו ונשקיע משאבים בהשגת ידע חדש, ההיסטוריה תוכל להתקדם". " האמון בעתיד" יצר את התהליך.
- "הרווחים מן הייצור צריכים להיות מושקעים בהגדלת הייצור". ומצד שני, "כשהגדלת הרווחים הופכת לטוב עליון ואינה מרוסנת על ידי מערכות מוסריות, היא עלולה, בקלות, להביא לאסון".
- "בעת החדשה המאוחרת, הסדר החברתי הפך לסדר במהפכה מתמדת….מהפכה הפכה להיות המצב הקבוע של העולם….המאפיין היחיד שאפשר להצביע עליו בביטחון גמור הוא השינוי הבלתי פוסק…הסדר החברתי הינו גמיש שמשתנה ללא הרף וכמשהו שאפשר להנדס ולשפר כרצוננו".
מסרים עיקריים
אנחנו חיים בעידן של שפע בידע, מידע ובטכנולוגיה ההופכים לזמינים ובקלות, לכל.
זאת אשליה אופטית לחשוב שאנחנו יודעים הכול. במציאות של שינויים תכופים טוב נעשה אם נפנים שאחד הכוחות המניעים את הקידמה הוא ההכרה שאיננו יודעים הכול, שלא השגנו את כל הניתן להשגה ושיש לפעול להתחדשות מתמדת.
מי שרוצה להישאר רלוונטי, להתקדם ולגדול, לא יוכל להסתפק "בשכל הישר" ובמה שהוא יודע היום.
(*) "קיצור תולדות האנושות". יובל נח הררי. הוצאת דביר 2011
תגיות: טכנולוגיה, ניהול, קדמה