הקדמה
"אחרי חגיגות מובילאיי: יותר מ-600 סטארט-אפים
נסגרים בשנה-ואף אחד לא מדבר על זה".*
את ההסברים לכותרת המאמר בעיתון בקשנו לקבל מאדם העוסק בתחום שנים רבות, ומציג את משנתו וניסיונו הרב ליזמים צעירים.
אנחנו מבקשים להודות לעמוס טלמור – יזם, איש היי-טק ואנג'ל – על שאפשר לנו להגיע לתובנות בהמשך.
מאמר זה, בדומה למאמרים אחרים באתר, ישים את הדגש על המימד האנושי.
הממד האנושי
הגורם האנושי הנו הגורם הדומיננטי בעולם היזמות אשר משליך ומשפיע על הצלחת המיזם או כישלונו. חלק מן הסטארט-אפיסטים נכנסים לתחום הזה כאשר המניע הדומיננטי הנו דחף לאקזיט והתעשרות מהירה תוך התעלמות ממה שמיזם כזה דורש ומחייב– וכך זה לא יכול לעבוד!
"לכל אחד יש ב-DNA את היכולת להיות יזם", לאו דווקא בתחומי הטכנולוגיה. "אין בעיה של כסף בעולם היזמות". הבעיות הן בשתי רמות, שתיהן תחת כותרת הגג "המימד האנושי":
- המודל העסקי – "אם אתה בא למשקיע, שלא מכיר אותך, רק עם רעיון, רק עם מצגת, ומבקש לגייס ממנו כסף – אז הסיכוי שישקיע בך הוא קטן מאוד". כדי לשכנע משקיע לשים את כספו במיזם, על היזם להביא נתונים "אמתיים" המצביעים על לימוד מעמיק של התחום ומכלוליו.
אי אפשר לבנות מודל עסקי ראוי, אם לא נעשתה עבודת שטח יסודית ומעמיקה באמצעות מקורות מידע, התחככות עם השוק ובדיקת הזירה שהיזם רוצה לחדור אליה.
- היזם והמשקיע – " 80% מסיכויי ההצלחה לגיוס השקעה במיזם תלויים בהתחברות בין המשקיע ליזמים". "אני רוצה לשמוע את ההיגיון ואת האדם… משקיעים בוחנים את האדם, את היזם, לפני שהם בוחנים את כדאיות ההשקעה או את המוצר”
"האגו" גורם ליזם, לעיתים, "להתאהב במוצר" ולשכוח שהעיניים חייבות להיות ממוקדות בשוק ובמציאות המשתנה.
והמשמעויות – אי התאמת המוצר לשוק, העדר ביקוש, לא היה בו צורך, בעיות בתמחור, טעות בחישוב עלויות, מוצר לא מושלם, התעלמות ממתחרים.
"האגו" הינו גם המכניזם האנושי אשר עלול לייצר דינמיקה קבוצתית שלילית. חברים מן הצבא, או "מגויסים לחלום משותף" אשר הסכימו על הכול בתחילת הדרך – ואז הנסיבות משתנות. נוצר צורך לבחור מנהל (או בעל תפקיד אחר), מתגלים קשיים או הצלחות. אלה בניצוחו של האגו גורמים לחיכוכים שיכולים להגיע עד לפרוק החבילה.
ובאשר לציטוט בראש המאמר – לפי עמוס, מספר היזמים הבודקים רעיונות לפתיחת סטארט-אפ, גדול בהרבה מן המתפרסם. רבים פונים כדי לבדוק גיוס סכום התחלתי בחזקת, "לסכן את כספם של האנג'לים ולא את שלהם"!
מהלכים כאלה אינם מצביעים על רצינות ובדרך כלל אינם מבשילים לכדי סטארט-אפ.
דגשים והמלצות לסיכום
למרות הרושם שמנסים להפיץ בציבור – הבעיה של הסטארטאפים איננה המשקיעים, והעדר כסף. מאידך, זמינות משקיעים איננה ערובה להצלחה.
עולם הסטארט-אפ אפוף "רומנטיזציה" וצריך להודות שיש בעיות. יזם צריך להודות שלא מרוויחים כאשר לא מרוויחים וזאת, לעיתים, הסיבה שמוכרים את "העסק".
ב-DNA של סטארט-אפיסט צריך שימצאו "הרכיבים" של: רץ למרחקים ארוכים, של לוחם עם כושר עמידה בלחצים והתמודדות עם בעיות ושל חדשנות, יצירתיות וגמישות מחשבתית. הסטארטאפיסט צריך להמציא את עצמו כל פעם מחדש ולשנות כיוון כאשר הוא מזהה שהמציאות משתנה.
ליזם המתנסה בפעם הראשונה נמליץ:
- אל תצא עם הרעיון לפני שתבדוק אותו לעומק. קח שלד מודל עסקי ובדוק ביסודיות את כל מרכיביו.
- תתייעץ עם מנוסים שעברו את המסלול הזה יותר מפעם אחת.
- ולאחר שהחלטת לצאת לדרך חשוב שתבחר מנטור, או חממה, שיאירו לך את הדרך.
לקוראי מאמר זה אנחנו ממליצים לקרוא את המאמר "המודיעין בשרות עסקים קטנים"
*"דה מרקר" מתאריך 19 מרס 2017
תגיות: ניהול, חדשנות, קריסת עסקים, טכנולוגיה