הנימים הרכים של הממד האנושי
על המושג "יצרים"
במאמר זה נגדיר ונתייחס למושג "יצרים" כאל תופעות התנהגותיות הגורמות לשיבוש יכולת התפקוד של עובדים ומנהלים.
ה"יצרים" מבטאים דחפים וכוחות פנימיים המייצרים דפוסי התנהגות, לעיתים בלתי צפויים של האדם, ואילו ה"שחיקה" משקפת את התוצאה של התנהגות זאת. ראו מאמר בנושא השחיקה שפורסם בזרקור 9/17.
במשך עשר שנים ניהלתי מעקב ורישום קפדניים אחר דפוסי התנהלות, התנהגות, ערכים ותרבות של אנשים עימם הייתי בקשר הדוק ולתקופה ממושכת. בתצפיות אלה זיהיתי מצבים בהם נקלעו, אותם אנשים, למצב של תחושת "אובדן", "קיפאון פתאומי", חוסר יכולת לתפקד ולקבל החלטות, הפשוטות ביותר.
הרקע, הנסיבות, למצבים אלה היו:
הצורך להתמודד עם מספר רב של נושאים, מורכבים, בעייתיים ובלתי צפויים שבהם לאיש לא היה ניסיון קודם.
מוטיבציית יתר לעשות דברים נתקלה, לפתע, בחשש מסיכונים ותקלות צפויות.
קושי מובנה "לחיות" במצב של אי-וודאות ובכלל זה קושי לזהות מצב של אי וודאות אמתית מול אי וודאות מדומה. זאת בהעדר "קור רוח" לשפוט מצב נתון באופן מחושב והגיוני.
התגובות היו במרחב שבין – עייפות, מוטרדות, ראש בין הידיים, שפת גוף של אדם במצוקה, לבין – חוסר היכולת לדבר, עצבנות ותגובות פוגעניות כלפי הסביבה, ניתוק מגע (הפסקה ויציאה מן החדר) ועד להתבטאות "איזו אכזבה, הרגשתי שהתקרה נופלת לי על הראש".
מה אומרים המומחים
פרסומים אשר ראו אור ב"גלובס" בתחילת 2011 ממחישים באופן האנושי ביותר את לב הבעיה. הראשון עסק ב"חרדה, לחצים ופחדים" של מנהלים ומידת ההשפעה עליהם. השני, היה ראיון עם ד"ר אילן רבינוביץ*.
מה אפשר ללמוד מפרסומים אלה ובהקשר לנושא.
- גם מנהלים סובלים מחרדות, פחדים ולחצים. הסיבות העיקריות הן ביצועים פיננסיים, תדמית תקשורתית (63% ו-51%, בהתאמה). כמחצית מן המנהלים אשר השתתפו בסקר הודו שלפחדים וחרדות אלה יש השפעה על חיי המשפחה ו-41% העידו על כך שהמצבים הללו משפיעים על רמת תפקודם. האם מאפיינים אלה של התפקיד נלקחים בחשבון בעת בחינת התאמתו של מועמד לתפקיד ניהולי?
- "מנהלים חזקים מונעים מכוח הפתולוגיה שלהם". הם אינם מפסיקים לעבוד כול שעות היממה, אין להם שקט ושלווה, הראש שלהם עובד כול הזמן – הם סובלים מנדודי שינה, ממצבי רוח, מרגישות לאירועים ועוד. ההפרעות האלה מתרחשות כאשר "מבנה האישיות של המנהל (הנתון) יוצר פער בין היכולות שלו לבין איכות החיים שלו".
- "אותם יתרונות שהביאו את המצליחן לאן שהגיע, הם גם החסרונות שהופכים למלכודת שקשה לצאת ממנה". ככול שמצליחים, רמת החרדה גוברת. העוצמות של הפתולוגיה החרדתית עולות עם ההצלחה וזאת בשל "עומק העסקאות והסיכונים" והאחריות למספר הולך וגדל של עובדים.
- איש עסקים צריך להחליט ואיכות ההחלטה תקבע את הצלחתו. ההצלחה עבורו אינה מותרות, היא הישרדות, כול הזמן. האיש הזה "כול היום במלחמה ובמאבק שמושקעות בהם אנרגיות אינסופיות". אדם "נולד עם סט תכונות מסוים, שיוביל אותו לאופציה להיות מצליחן. אם האדם מתעל נכון את התכונות – הוא יהיה בר מזל לכאורה, אבל אז תפתח תיבת פנדורה". אלא שיש כאלה שנולדו עם סט התכונות הללו ולא הצליחו – "הם המסכנים והאומללים".
- הדימוי העצמי הופך לגורם מרכזי לתופשים בעמדות ניהול בכירות. עוצמת התקשורת ונוכחותם של יועצי תקשורת ויחצ"נים בצד תכונות אנושיות מוכרות כמו – קנאה, שנאה, תחרותיות והישגיות, דורשים השקעת אנרגיות שלא במישור הייעודי ניהולי.
סיכום
בפגישת ליל שבת, שמעתי יזם צעיר ומצליח מספר על התמודדותו עם קשיי זירת העסקים הישראלית (ראה מאמר על קריסת עסקים שפורסם בזרקור מ – 6/17) מחסור בעובדים מיומנים, סוגיות רגולציה, מחנק אשראי, רשויות מטרטרות ועוד. בצבעים מאוד חדים הוא אמר, "יש לילות שאני מתעורר ולא מצליח להירדם מחדש. יורד לחדר העבודה ומתחיל את יום הפעילות שלי בשלוש לפנות בוקר".
הסיפור הזה הזכיר לי את השנים שלי בשרות המדינה. הסיבות למצב המתואר היו שונות בתכלית אך הם יצרו אותו אפקט, מוטרדות קשה ולילות לבנים.
המבחן הוא האם האדם בנוי להתמודד עם מצבים כאלה ואיך הוא יוצא מהם.
*"ד"ר רבינוביץ, הפסיכיאטר של המנהלים החזקים בישראל. "אל תקנאו בהם, הם מונעים מחסכים, הם היו לא מקובלים, או עם דימוי עצמי ומיני נמוך". ורד רמון ריבלין, גלובס, 3 פברואר 2011
תגיות: ניהול, יצרים בניהול