רקע
במחצית הראשונה של שנת 2016 נפגשנו עם מנכ"ל "אל על" במסגרת ביקור של קבוצה "סלקטיבית" בחברה.
המנכ"ל הציג את תמונת המצב של החברה, שעיקרה רווחים כפי שלא היו מעולם, ואת תכניותיו לעתיד.
מעבר לפרטים שמסר, הפריעה לי אווירת הזחיחות, שפת הגוף ושביעות הרצון מעצמו ומתכניותיו לעתיד.
בשפת העם המנכ"ל "עף על עצמו".
כאשר יצאנו מן הפגישה הערתי לחברים שלמיטב זכרוני, עיתון כלכלי טען שאת רווחי החברה יש לזקוף לצניחה במחירי הדלק באותה שנת כספים ולא לשום סיבה אחרת.
בחודש נובמבר 2017 המנכ"ל הודיע על התפטרותו ועל מצבה של חברת התעופה הלאומית שלנו ממליץ לקרוא בזמנכם החופשי.
נתונים
חברת "אל על" דיווחה על רווח של 106.5 מיליון דולר לשנת 2015. בהשוואה לשנת 2014 שהסתיימה בהפסד.
הכנסות החברה ירדו ב-1% ומה ש"סידר" את הרווח היה מחיר הדלק וכלשון הכתבה :
"מי שנהנה מאוד מצניחת מחירי הנפט של 2015 היה מנכ"ל אל על, דוד מימון, שהבונוס שלו נגזר מהרווח הנקי של חברת התעופה………". (כלכליסט, 23 מרס (2016
ניתוח
נחזור לפגישה עם המנכ"ל.
האם אווירת הפגישה וסוג הנוכחים הם אלה שהובילו אותו לסגנון ולתוכן הסקירה שנתן, או ששביעות הרצון העצמית והאופוריה הביאו אותו שלא להציג את המציאות בצבעים הראויים? את האמת לא נדע לעולם.
פרשנים המצויים בתחום מייחסים את המשבר בחברה לסכסוך הארוך והמדמם בין ההנהלה לטייסים, אשר ניפח את סעיף השכר במאזנים וגרם לבריחת לקוחות.
יש להניח שהיו גורמים נוספים: שערי מטבע, אופן ההיערכות לתחרות ה"לואו-קוסט" וכמובן מחירי הדלק.
איננו רוצים להיכנס לנסיבות המשבר, אך בעיות, קשיים ואיומים, הם עניין שבשגרה בכל חברה, והמבחן הוא איך יוצאים מהם. זהו מבחנו של המנכ"ל.
מספר תהיות מתלוות לסקירת המנכ"ל אשר הייתה, כאמור, בסגנון "הכול דבש" :
לעניין הסכסוך עם הטייסים – הוא לא ידע שהוא התחיל עוד באוקטובר 2015?
האם הייתה למנכ"ל מחשבה\דעה כיצד פותרים אותו?
האם גם עם הטייסים הוא דיבר בזחיחות והתנשאות?
הוא לא הבין את המשמעות של טיסות רבות שיוצאות באיחור או מתבטלות על התנהגות הלקוחות?
ובאשר לתוצאות העסקיות של החברה:
האם המנכ"ל לא ידע את הסיבות המקריות לתוצאות הטובות של שנת 2015? ומה יהיו המשמעויות אם הנסיבות הללו לא ישנו?
מסרים עיקריים
כאשר עוסקים בהבנת המציאות, כולנו יכולים לסבול "מעיוורון", BLIND SPOTS" בלשון המומחים. מול "העיוורון המקרי" קיים "העיוורון מרצון" אשר משמעותו פנימית-תפיסתית – "עיוות תפיסה".
ללא ספק יש פה כשל ניהולי. האם הוא נובע מניהול לא נכון של משבר או מעיוות בתפיסת המציאות, גם זאת, כנראה לא נדע.
אדם, קל וחומר אדם במעמד מנכ"ל, זקוק למידה מסוימת של זהירות, צניעות ודאגה מן הבלתי צפוי.
"הערכת סיכונים" הינה מושג הכרחי בארגז הכלים הניהולי ולא מזיקה מידה מסוימת של "פרנויה" כאשר על כתפיך מונחת אחריות כבדה.
אין לי ספק שבחברת "אל על" לא היו צריכים לחכות לתחילת 2016 כדי לדעת כיצד תסתיים 2015 והסיבות לתוצאותיה.
האם למישהו בחברה הייתה תכנית מגירה כיצד ייראו המאזנים אם מחירי הדלק יעלו?
האם למישהו בחברה הייתה תכנית אסטרטגית כיצד לטפל במשבר הטייסים שהחל עוד באוקטובר 2015 ונמשך כשנה וחצי?
בפגישה עם הציבור המכובד בפניו דיבר המנכ"ל, ההתייחסות לאתגרים ולתפיסת העתיד של החברה, הייתה צבועה בצבע וורוד בוהק.
אם הפגישה המתוארת הייתה הצגה, היא הייתה מאד מוצלחת. אם היא הייתה צריכה לשקף הערכת מצב מציאותית? התשובה הפוכה.
תגיות: ניהול, תחקיר והפקת לקחים, אקטואליה, כשל ניהולי