קבלת החלטות, ודינמיקה קבוצתית – הדגם העסקי
הקדמה
בזרקור חודש מאי 2017 פרסמנו מאמר שעסק ב – "קבלת החלטות , עבודת מטה ודינאמיקה קבוצתית – הדגם הפוליטי" והבטחנו לכתוב על מערכת היחסים "בעלים, מועצת מנהלים והנהלה של ארגון" ובכך להשלים מושגי יסוד בתהליך קבלת החלטות אשר הינו מפתח לתקינות, שרידות והצלחתו של כל ארגון.
מאמר זה יציג שלושה מושגי מפתח, לעיתים סמויים מן העין, בניהול וקבלת החלטות: מושג האחריות, עיקרון "איזונים ובלמים" ותהליכי עבודה מובנים.
שלושה מקרי בוחן
חברת טבע
במאמר על ”הטלטלה בחברת "טבע" שפורסם בזרקור אפריל 2017 הצבענו על שלוש סיבות עיקריות למשבר: הערכת סיכונים לקויה או לא קיימת. כשל בתהליכי רכש חברות. יחסי דירקטוריון עם ההנהלה ובתוך כך בעיקר: בחירה ותחלופה של מנהלים, איזונים ובלמים בתהליך קבלת החלטות, בקרה ופיקוח.
תהינו מדוע זה קרה?
"האם תאגיד "טבע" היה ערוך ליזום, לתכנן ולנהל נפח כזה של פעולות, במגוון דיסציפלינות ובתקופה קצרה יחסית? האם הדירקטוריון התווה יעדים לטווח ארוך? היכן היו מערכות האיזונים והבלמים כאשר דנו בפרויקטים הגרנדיוזיים האלה? האם הכשל היה בהחלטה, או בביצוע?
שבר ניהולי הביא לטלטלה בחברת התרופות "טבע" – תפקוד לקוי של מועצת המנהלים וחוסר הבנת האחריות של הנהלת החברה.
בנק הפועלים
אירוע לא מאפיין ודי ייחודי, בנוף העסקי הישראלי, ואשר הציג את הבעייתיות שביחסים בין הנהלה, מועצת המנהלים ובעלי השליטה.
ביום רביעי 25 מרס 2009 התקיימה ישיבת מועצת מנהלים של הבנק ובמהלכה היא הודיעה על התפטרותו של המנכ"ל צבי זיו ועל מינויו של ציון קינן כמנכ"ל הבא של הבנק. רכילות מחדר הדיונים אשר צוטטה בתקשורת מספרת ששתי ההחלטות התקבלו "בשתי דקות וארבעים שניות". המנכ"ל היוצא הסביר את פרישתו\התפטרותו בשל "חילוקי דעות ביני לבין מועצת המנהלים לגבי תכניות הבנק בעתיד". במידה מסוימת האירוע הזה היה חזרה על אירוע דומה בו בעלת השליטה והיושב ראש דחקו את פרופסור אמיר ברנע לפרוש (בשנת 2007). הוא הפגין, כנראה, מידה רבה מדי של מקצועיות ועצמאות ולא לטעמם של בעלת השליטה ויושב הראש.
את האירוע הזה אפשר לסכם כדלהלן:
התפיסה לפיה המערכת הניהולית עסקית של בעלים והנהלה מקיימת סדרי עבודה המבטיחים איזונים ובלמים, לא התקיימה כאן: בשל סדרי עבודה לקויים? ו\או העדר שקיפות וזרימת מידע? ו\או שיקול דעת שגוי? ו\או בשל אינטרסים סמויים?
פריון נטוורק
שש שנים שימש ג'וזף מנדלבאום כמנכ"ל פריון. הוא לקח חברה קטנה והזניק אותה להישגים ותוצאות עסקיות מרשימות. הדרך – אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות וחדירה לשווקים בינלאומיים.
כעבור כ-4 שנים החלה הדעיכה. האסטרטגיה הזאת לא הוכיחה את עצמה והתוצאות בהתאם.
במועצת המנהלים החלו להתארגן דירקטורים אשר דרשו את החלפת המנכ"ל. בנימוקים:-אסטרטגיה שגויה, ירידה בהכנסות ותגמול למנכ"ל אשר איננו פרופורציונאלי להכנסות. מנדלבאום הבין את הרמז ולפני הצבעה על הדחתו הודיע על פרישה.
במקרה זה פעלה מערכת האיזונים והבלמים כשורה.
מה אומרים המומחים
ציטוט מדבריו של פרופסור אמיר ברנע.
" 90% מההחלטות בתאגיד נחתכות בציר המשולש בעל שליטה – יו"ר – מנכ"ל, ללא מעורבות אמתית של מועצת המנהלים".
"דירקטורים חייבים בנאמנות ובזהירות. קיום חובות אלה בממשל התאגידי בארץ הוא בעייתי. איך יכול דירקטור להיות נאמן כשהוא חבר בו-זמנית בכמה מועצות מנהלים של חברות שמתחרות או עושות עסקים זו עם זו? "
"בחוק החברות ובחוק ניירות ערך ניצבת מועצת המנהלים במוקד הממשל התאגידי. אבל קיים פער מהותי בין הציפיות ממועצת מנהלים לפקח, להתוות אסטרטגיה ולמנות מנהלים ובין היכולת האמתית שלו לעשות זאת".
"בחקיקה שלנו….מעמדו של בעל השליטה אינו מוסדר…….מעמדו מול מועצת המנהלים איננו ברור……."
מסקנות
מה אנחנו למדים מהאמור ומן המאמר אשר עסק בדגם הפוליטי.
במסגרות מורכבות של אנשים בעלי אינטרסים שונים ובהיררכיות שונות, לשון החוק הנהוג, פעילות אתגרית ורווית סיכונים והצורך לספק תוצאות – מטשטשים מספר מושגי מפתח המאיימים לגרום לקריסה של המערכת כולה. המלצותינו:
עבודת מטה
מושג הכרחי כדי לחייב את כל השחקנים שעל המגרש לשחק על פי אותם כללים. ישיבות סדירות, תהליך קבלת החלטות סדור ועוד. המשמעות – חיוני להעמיד לכלל בעלי התפקידים מידע אשר הינו חיוני למילוי משימותיהם. משמעויות נוספות קשורות לפתיחות, שקיפות והגדרת כללי המשחק על פי החוק ומאפייני הארגון.
מושג האחריות
ראש הממשלה עומד בראש הפירמידה. האם המשמעות היא שהוא יכול לעשות ככול העולה על רוחו? יש חוק המסדיר את אחריות המוסדות בממשלה וגם בארגונים ובחברות (חוק החברות, העמותות וכו'). הבעיה היא שהחוקים האלה אינם מעודכנים ותהליך עדכונם ארוך משל קצב השינויים המתחייב.
איזונים ובלמים
וזהו המושג הקריטי וגם הבעייתי מכולם משום שהוא תלוי, במידה רבה, בשחקנים עצמם. בשדה הפוליטי, אלה השיקולים הפוליטיים ההופכים יום ללילה ולהיפך. ובעולם העסקים: האם אפשר להעריך באיזה מצב עומד חבר במועצת המנהלים כאשר דעתו שונה משל בעל השליטה, או המנכ"ל שלוחו של בעל השליטה? זהו הרי קונפליקט מובנה בעצם תפקידו? אם יתנגד, יעוף!
לסיכום
תרבות ארגונית, תהליכי עבודה נכונים וחקיקה מעודכנת הנם תנאים הכרחיים אבל בסופו של עניין, הכול תלוי בבני אנוש והדינמיקה המתקיימת ביניהם.
תגיות: ניהול, מועצת מנהלים