חדשנות, יצירתיות ושינוי ארגוני

חסמים במעבר לארגון חדשני

הקדמה

המושג "חדשנות" הפך, בפי כל, למפתח key master הכרחי ובלעדי להצלחה. ואמנם, בעידן של קדמה טכנולוגית מואצת, מציאות משתנה ואי וודאות – "החדש יכריע את הישן". אלא שמושג זה מחובר בקשר חזק לשני מושגים נוספים – יצירתיות, מחד ויכולת לבצע שינוי והתאמה ארגונית, מאידך.

בתהליכים הללו ישנם מכלולים אינדיווידואליים – קיומם של כישורי יצירתיות אצל העובדים. ומכלולים ארגוניים – האם התרבות הארגונית משמשת חממה או חסם לחדשנות והאם קיימת תרבות ניהולית על מנת לבצע השינויים הארגוניים ובכך לממש את הפוטנציאל שהתהליך טומן בחובו.

יצירתיות וחדשנות

כל ארגון, מכל סוג שהוא ובכל תחום, חייב לשאוף לכך שצוות עובדיו יכלול אנשים בעלי פוטנציאל פורץ דרך, בגדר מכפילי כוח.  אמירה זאת נכונה לא רק לארגונים העוסקים בטכנולוגיה.

עובד יצירתי יאופיין בדרך כלל ביצר של סקרנות, הטלת ספקות לגבי הקיים, חשיבה מחוץ לקופסא. עובד כזה יהיה, בדרך כלל, שונה בדפוסי עבודתו מעובדים אחרים ולכן רצוי שהפלטפורמה הארגונית תייצר עבורו "חממה" בה יוכל להביא את כישרונו לידי ביטוי. הניסיון להכניסו למסגרת נוקשה של נהלים ולהתייחס אליו "ככול האדם" יחסמו את חופש הדמיון והריחוף אל עבר מרחבים חדשניים וידוממו את כישוריו. האמור לעיל מסביר את הזיקה בין המכלול האינדיווידואלי למכלול הארגוני המופיע בהקדמה לעיל.

אריקה לנדאו  (1974) הגדירה יצירתיות במשפט הבא: "היכולת למצוא או להמציא קשרים ויחסים חדשים בין דברים וחוויות אשר עד כה לא נראה כול קשר ביניהם. הקשר החדש הזה ייהפך ל"סכמה" קוגניטיבית חדשה, לחוויה חדשה, לרעיון חדש או לתוצר חדש". ("משיב הרוח", ע"מ 43).

חסמים ניהוליים וארגוניים

החסם הניהולי

למנהל יש תפקיד מפתח במתן האפשרות לביטוי רעיונות יצירתיים. כמנהיג אחראי, עליו למצוא דרך לפתור לעצמו את הקונפליקט הבסיסי המתמיד בין שאיפתו לשמור על שליטה ועל דפוסי עבודה ברורים לבין הבנתו ש"חופש משחק" מסוים נחוץ ותורם ושכדאי לעודד הבעת רעיונות חדשים. כדי לאפשר יצירתיות צריך לאמץ גישה של חופש הבעה, כולל ביקורת מבלי שיתייחסו אליה כאל איום על הדרג הניהולי.

חסמים ארגוניים

החשש מנטילת סיכונים שהתהליך הזה יביא לתוצאה הפוכה מן המבוקשת.

הארגון עלול לעמוד בפני דילמות וקונפליקטים ערכיים.

המעבר מעמדות והתנהלות מסורתיים לבין הראייה הכוללנית החדשה.

קריאת המציאות והבנתה עשויה להיות שגויה ומכאן גם כיוון הפתרונות היצירתיים.

מתחייבת הבנה הדדית טובה בין העובד היצירתי והחדשני לארגון, לבין המנהלים ושאר העובדים.

הצורך בהסתכלות רב תחומית אל כלל התהליכים הארגוניים והעסקיים\פרויקטאליים. או במילים אחרות – ראייה אינטגרטיבית מערכתית.

לסיכום

חדשנות היא אורח-חיים, ובלבד שארגון מוכן להפנים הצורך בחידוש, ויש לו את היכולת להיות מציאותי, לקחת סיכונים ולאמץ תפיסה של שינוי כדרך חיים.

ניהול נכון של תהליכי התחדשות מחייבים – קביעת תהליכי עבודה עקביים ושוטפים, תכניות עבודה, לוחות זמנים, יעדים, מדידה ותגמול, והצורך בשיתוף פעולה של כול השחקנים,  יכולת התבוננות עצמית, למידה ויצירה משותפים של כלל העובדים. .

תגיות  : חדשנות, שינוי ארגוני, ניהול