"תפסת מרובה, לא תפסת"
תיחום התופעה
נהוג לומר שניהול וקבלת החלטות נמצאים במרחב שבין ההיגיון לרגש, או בשילוב שניהם.
חוסן נפשי הוא תחום אשר קשה לחזות באופן מדעי, משום שלכל אדם יש נקודה ומצב אשר בהתקיים נסיבות ובעוצמות מגוונות הוא עלול "להתפרק". מה שצריך לבדוק, לגבי כל אדם ואדם, האם יש לו מנגנוני הגנה, שסתומי ביטחון בהם הוא יהיה מסוגל לעשות שימוש לפני רגע התקלה. אבל יש גם צד "שני למטבע", כאשר אותו אדם לא "מתפרק" אלא "פורק" את מטעניו על סביבתו, הקרובה והרחוקה.
אפשר להגדיר יצרים – כתגובה אימפולסיבית חריגה מבחינה נורמטיבית, תוצאה של מצב נפשי, דחף הנגרם ממועקה, חרדה, או לחילופין, ממצב של תחושת HIGH, "אני ואפסי עוד". האמור נכון לכל אדם קל וחומר לקרייריסטים, נרקיסיסטים, בעלי תפקידים הישגיים במיוחד, בעלי רמה גבוהה של לקיחת סיכונים ולמנהלים, באשר הם.
והערה נוספת. האמור איננו מתייחס רק למנהלים או אנשי קריירה. התופעות הללו אנושיות וקיימות בכל מגזר מגדר ורמה היררכית – בעבודה וגם בבית.
שחיקה ויצרים
ומן התיאוריה לפרקטיקה – לסוגיה מוכרת אחת (בלבד) ובת זמננו הראויה להתייחסות – השחיקה, תוצאותיה, השפעותיה והדרך להתמודד אתה.
יש אנשים המתקשים לתפקד במצבי לחץ, או במצבי לחץ מתמשכים, או בעוצמות שונות. וכאשר מתווספת ללחץ גם תחושת אי וודאות (אמיתית או סובייקטיבית) – ההשפעה יכולה להיות חריפה יותר. יש כאלה המודעים לתכונה\החולשה הזאת שלהם ויעשו ככול הניתן לחמוק ממנה ויש אשר לא מודעים לכך, או מודעים לכך ובשל דחפים אחרים וחזקים יותר, מתעלמים, מתמודדים ונופלים.
למצבים אלה, כאמור, יכולה להיות השפעה מזיקה על האדם, אך יכולה להיות מלווה גם בהתפרצויות על הסביבה ובנזק סביבתי.
מנגד, יש אנשים הבנויים לתפקד במצבי לחץ ואי וודאות, זהו המצב הטבעי בו הם מרגישים סיפוק והנאה. את הפורקן הם ימצאו בדרכים אחרות……..אנשים כאלה, בדרך כלל, אינם מראים סימני לחץ.
יש מקומות עבודה שאבחון תכונות אלה הוא קריטי ואז יפעלו לקיים מרכזי הערכה בהם יתקיימו סימולציות של תפקוד במצבי לחץ ואי וודאות. גם במקומות עבודה בהם לא מתאפיינים מצבי לחץ (יש כאלה?) ראוי היה שמנהלים הנושאים באחריות על אנשים, תהליכים ותוצאות יעברו הכשרה וסימולציות אשר, בעיקרן, הינן גם אמצעי למידה.
תבחינים – סימנים מעידים
לתופעות של שחיקה יכולים להיות סימנים חיצוניים, יחסית פשוטים לזיהוי, אך גם פנימיים, תחושתיים. תופעות משני התחומים הללו (פנימיים וחיצוניים) יצביעו על תהליך של שחיקה. למשל, עייפות (תופעה חיצונית) המלווה בסיפוק והנאה (תופעה פנימית) איננה דומה למצב בו לעייפות מתלווה תחושה של חוסר שביעות רצון, מוטרדות ושינה טרופה.
סימנים נוספים – ריבוי משימות ולחץ אובייקטיבי בעבודה, לרבות תקלות והתמודדות במצבים משתנים ובלתי צפויים. תגובות אימפולסיביות בשונה מן הרגיל, טעויות בשיפוט, הצלחה המתקבלת כלא מספקת, המודעות למחיר ההצלחה: חירות, בעיות במשפחה – מחשבות כפירה – האם המחיר מוצדק.
"מה יגידו" – תופעה נוספת המתלווה לתחרותיות כאשר הסביבה הופכת לנקודת התייחסות המכתיבה את סדר היום ומידת ההצלחה של הפרט.
סיכום והמלצות
לאחר מספר חודשי עבודה בתפקיד פיקודי ובתחום ייחודי בחו"ל, קרא לי לשיחה הממונה הישיר – "אני עוקב אחר דפוס העבודה שלך………להלן מילות הערכה………….אני מבקש להציע לשיקולך המלצה אשר תעזור לך מאוד. אני מציע שתקבע לך כלל, אחת למספר שבועות, ולפי החלטתך, תעביר את המפתחות לסגן שלך ותתנתק ליומיים שלושה מן העבודה. צא מחוץ לעיר, תישן יותר מאוחר, לך לשחות, למסלול הליכה ביער או למופעי תרבות – פשוט תתנתק". זה היה בסתיו 1978 – האיש, זכרונו לברכה, לא היה פסיכולוג וגם לא פסיכיאטר, הוא היה אדם מנוסה, עם חוכמת חיים, ויחס אנושי.
ומכאן למספר המלצות מעשיות:
- שמע לנפש שלך. תהיה גם עם עצמך, תחשוב ותהיה מודע לתחושותיך בזמן אמת
- עסוק בפעילות מחשלת – עיסוק בספורט, טיולים כדרך להרפיה ולמחשבה יצירתית.
- קבע לעצמך מהו התגמול הראוי על מניע אובססיבי להישגיות
- שים גבולות – בין הדחף להישגיות ורמת ההצלחה. רק כך תוכל לבחון אם המחירים שאתה משלם, מוצדקים, מבחינתך.
- אל תתבייש להודות שאתה לחוץ ויש בעיות. הכרה בקיום הלחץ היא אחת הדרכים להרפיה.
- ואם הייתה התפרצות חריגה ושגויה עניינית, לעשות את הנדרש – שינוי החלטה, התנצלות ועוד, הכול לפי המקרה.
- יש הממליצים לעסוק ביוגה ומדיטציה. כדאי לנסות.
- וברמה הטכנית: שלוט ביומן שלך – עבוד לפי סדרי עדיפויות, הקצה זמן פנוי לעצמך. המושג תכנון קיים, לא רק, למשימות בעבודה אלא גם לגביך ולגבי משפחתך וסדר היום שלך.
תגיות: ניהול