דברים בשם אומרם ולקח בצידם
הכלכלה הסטנדרטית מניחה שכולנו רציונליים:
שיש לנו את כל המידע הרלוונטי להחלטות שלנו. שיש לנו יכולת לחשב את הערך של כל האפשרויות השונות המוצגות בפנינו. שמבחינה קוגניטיבית אין שום מגבלה שמונעת מאיתנו לשקול את ההשלכות האפשריות של כל בחירה פוטנציאלית.
המסקנה היא שכולנו מקבלים החלטות הגיוניות ומתקבלות על הדעת. כאשר אנחנו טועים אנחנו אמורים ללמוד מן הטעויות שלנו בכוחות עצמנו ובעזרת כוחות השוק.
המבחנים שנעשו מלמדים:
שאנחנו הרבה פחות רציונאליים בקבלת החלטות שלנו ואנו מרבים לטעות בקבלת החלטות. שההתנהגות הלא רציונאלית שלנו איננה מקרית או שרירותית – היא שיטתית וניתנת לניבוי. שכולנו עושים טעויות דומות שוב ושוב, בגלל הדרך הבסיסית שבה המוח שלנו פועל. שהכלכלה ההתנהגותית גורסת ומכירה בפגמים האנושיים של טבע האדם ושאנחנו לא עומדים באידיאלים שלנו.
אנשים מועדים להשפעות לא רלוונטיות. יש דרך לשפר את ההחלטות שאנחנו מקבלים.
מאחר שהטעויות בקבלת החלטות הן שיטתיות, ניתן להבינן, לנבא אותן ולכן ניתן להביא לשיפור.
הדרך לשיפור כרוכה בפיתוח אסטרטגיות, כלים ושיטות חדשות שיעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר ולשפר את קיומנו.
המחשבה שאנחנו אדונים לגורלנו ושולטים במצב היא יותר "מה שאנחנו רוצים לראות ולהאמין ופחות מה שקורה במציאות".
סיכום:
אשליות אופטיות דומות "לאשליות החלטה", באדיבותו של המוח.
הסביבה האופטית וסביבת קבלת ההחלטות שלנו נוצרות דרך פילטרים: העיניים, האוזניים, חוש הריח וחוש המישוש, ומעל כולם, המוח שלנו.
עד שכל המידע נקלט ומעובד אצלנו, הוא כבר לא משקף בהכרח את המציאות, ואז ההחלטה איננה בהכרח מענה למציאות אלא ל"מייצג המציאות".
אנחנו מוגבלים בשימוש בכלים שהטבע נתן לנו, ואלו הם הכלים באמצעותם אנו מקבלים החלטות.
המלצות:
אנחנו חייבים להבין מתי אנחנו מקבלים החלטות שגויות. כיצד אנחנו מקבלים אותן. לנקוט בזהירות ולהכריח את עצמנו לחשוב אחרת על ההחלטות הללו.
להשתמש בטכנולוגיה כדי להתגבר, לפחות על חלק, מהפגמים בתכונות שלנו.
תגיות: ניהול, עיוותי תפיסה.
(*) דן אריאלי, "לא רציונלי ולא במקרה". הוצאת מטר