הקדמה
זירת העסקים מאופיינת כיום בגלובליזציה ותחרותיות שגורמת להתנהלות אגרסיבית ומלווה בתופעות רבות של שחיתות וחריגה מכללי החוק הבסיסי (למשל, גנבת מסמכים ממתחרה, פרסום מגמתי שלילי כנגד יריב עסקי ועוד). מציאות זו הופכת את העיסוק בסוגיית האתיקה בעסקים לבעייתי משתי בחינות:
ראשית, דילמות בסיסיות אינן מאפשרות לקבע דפוסים ומושגים מקובלים בתחום האתי אשר עסקים ובודדים יהיו מוכנים לכבדם.
שנית, החוק הנוהג במדינה וההסכמים/חוזים הנחתמים בין ספקים ללקוחות או בין בעלי עניין משותף הוא הסמן הימני. היכן שדורסים ברגל גסה את החוק (ויש לא מעט מקומות כאלה) ומפירים חוזים, הקודים האתיים יהפכו, לבלתי רלוונטיים.
גישות
קיימות שלוש גישות עיקריות להצגה וטיפול בתחום המודיעין בעולם העסקים:
"כללי אצבע" – הגישה הפשטנית: אל תעשה דבר שלא היית רוצה לראותו מתפרסם בעיתון.
הגישה המקצועית – דהיינו, כתיבת "קוד אתי ארגוני". לדוגמה: הקהילה המקצועית הבינלאומית למודיעין תחרותי –"סקיפ" "scip"– הציבה קוד אתי לכל חברי הארגון. עיון מעמיק בתוכן מלמד שלמעט סעיף אחד או שניים כל האחרים נתונים לפרשנות, משאירים מקום להבנה שונה, לספקנות לגבי מידת הרלוונטיות וליד חופשית למדי באשר למידת המחויבות.
הגישה ה"כאילו" מדעית – הרכבת רשימת פעולות קבילות/ בלתי קבילות. קיימים פרסומים של "מומחים לנושא" אשר עבדו על העיקרון של הצגת תחומי פעילות והגדרת "מותר ואסור". ספק אם אפשר ליצור מהן "תו תקן אתי" מוסכם, שמקובל על כולם ומתאים לכל תרבות, ארגון ופעולה.
המודיעין בעסקים: פרשנות ודילמות בסוגיות אתיות
הפעילות המודיעינית במרחב העסקים מתבצעת, ויכולה להתבצע, בשלושה מישורים נפרדים ושונים זה מזה באופן מהותי, אף שלעתים תפעל ביותר ממישור אחד:
התחום הגלוי. זהו תחום הפעולות המתבצעות בחצרה של החברה, בחדר ממוזג מול צג מחשב וערימת פרסומים המתקבלים ממקורות שהם בבחינת Public Domain, וללא מגע עם היעד או המתחרים.
הפעילות הבלתי חוקית. פעילות בלתי חוקית אינה פעילות אתית, ואין פעילות אתית היכולה להיות בלתי חוקית. ייתכן שיש מקום לבחון את זיקות הגומלין בין חוק לאתיקה וההשפעות – החיוביות והשליליות – אך מאמר זה לא יעסוק בכך. אין לי ספק שתרבות של זלזול בחוק, עלייה במדדי הפשע, אלימות ושחיתות, תשפיע לרעה גם על סיכויי המאבק ליצור סביבה ערכית בחברה ובעסקים. כמו גם ההשפעה השלילית של "הרשת" הדיגיטלית. האלימות ברשת, שלכאורה היא "רכה" ובלתי מזיקה, מהווה איום של ממש בשל עוצמתה הבלתי מרוסנת והבלתי נשלטת..
התחום האפור. זהו תחום הפעילות של איסוף מידע המביא את המתחרים להתחכך זה בזה בזירת העסקים והלקוחות. זהו בעצם התחום הרחב שקשה לזהות בו את הגבול בין מה "בסדר" ל"לא בסדר" – בהיבט האתי. כאן רצוי שיהיו קודים וכללי "אל תעשה".
עקרונות
בין ה"מותר בהחלט" ל"אסור במפורש" ישנו מגוון עשיר של פעילות לאיסוף מידע בעולם העסקים. את "התו האתי" של המותר או האסור יש לעגן בשני עוגנים: העוגן הערכי-תרבותי – המשתנה מעצם טבעו ממקום למקום. והעוגן המקצועי – במקרה זה, העולם העסקי.
לפיכך, על כל פעילות של מודיעין בזירת העסקים לקבל "הכשר אתי ייחודי וחד-פעמי", הנגזר ממכלול של פרמטרים: תקדימים חוקיים ואתיים, מתווה ושיטת הפעילות; אמצעים שיופעלו, היעד ומאפייניו (חברה, תערוכה וכד'), זירת הפעילות ומאפייניה (מדינה), סיכונים מול סיכויים.
מסר עיקרי
בפעילות מודיעינית בזירת העסקים יש שני חסמים עיקריים בהקשר האתי: החוק, והנזקים העלולים להיגרם למבצע הפעילות. ואמנם, הבלמים האפקטיביים היחידים לפעילות אשר איננה אתית הם הסייגים אשר המבצע יטיל על עצמו בשל חשש לנזק בלתי נסבל במקרה של חשיפה.
מאחר שהפעילות המודיעינית היא, בעיקרה, מלחמת מוחות ותחבולנות מקצועית, חופש הפעולה יבוא לידי ביטוי בנוסחה הבאה: חיפוש המפגש בין הפרצה ביעד לדרך הפעולה האסופית הלגיטימית.
תגיות: ניהול, מודיעין, אתיקה