שומרי הסף בעולם העסקים

ענבל אור, אליעזר פישמן חמקו מהם והם לא לבד

רקע

המושג "שומר סף" אינו חדש לנו, ראה ב"זרקור" מרץ 2017 "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

באה פרשת אליעזר פישמן וחובותיו הבלתי נתפסים, והציפה מחדש את הסוגיה.

לדעתנו, יש הצדקה להעביר מספר תובנות ומסרים בנושא גם לכאלה שעסקיהם קטנים בהרבה.

אחד מעקרונות הבסיס, בכל תחומי החיים, וכמובן בעולם הניהול, הינו "בלמים ואיזונים". שומרי הסף חייבים להבין שהם האיזונים והבלמים השומרים על המערכת מפני השמדה עצמית.

מי הם שומרי הסף – מיפוי השחקנים

 אין דומה ארגון אחד למשנהו וממילא "מערך שומרי הסף" יהיה שונה לפי סטטוס הארגון.

עיקרון ה"בלמים ואיזונים" בעולם העסקים מתקיים בשלושה מישורים:

המישור הראשון, שומרי סף שהם חלק מהארגון במעגל הפנימי ובמעגל החיצוני לו.
המישור השני, שומרי סף שבאופן פורמאלי זהו תפקידם להתריע ולחסום.
המישור השלישי, שומרי סף שביכולתם להתריע אך התערבותם איננה במסגרת מחייבת פורמאלית.

המודעות לחשיבות הבקרות והמסננות בפעילות הארגונים מוכרת ומעוגנת בחקיקה, אלא שארגונים פועלים במערכת מורכבת מרובת ראשים. זהו פתח לסטיות וחריגות מן המותר אך גם הזדמנות לתהליכי מניעה וחסימת פעילות לא כשרה.

המעגל הארגוני

חוק הביקורת הפנימית (ובעקבות זאת חובת מינוי מבקר פנים) אינו חל על חברות פרטיות. יתר על כן, יש מבקרי פנים שהם עובדי הארגון (במעגל פנימי) ויש מבקרי פנים שפועלים בתוך חברות כפרילנסרים/ ריטיינרים (מעגל חיצוני).

יש רואי חשבון ויועצים משפטיים שהם חלק מסגל החברה ויש כאלה שפועלים בקבלנות בשירות החברה

על כולם, מבקרי פנים, רואי חשבון, יועצים משפטיים מוטלת חובת שומרי סף.

מצבם של רואי החשבון והיועצים המשפטיים "קשה" יותר. כי אם יתפסו מחפים על חריגות והתנהלות לא חוקית ולא תקינה, הם עלולים לאבד את הרישיון שלהם. כמה מקרים כאלה היו? מי הם שומרי הסף של שומרי הסף? לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון?

ובארגונים בהם יש להנהלה גם מועצת מנהלים – תפקידם של הדירקטורים במועצות המנהלים מוגדרים בחוק. כיצד הם ממלאים את תפקידם? וכאשר הם שוגים, האם הם משלמים את המחיר הנקוב בחוק? בעת כתיבת שורות אלה "יצאה לאור" החקירה של "בזק", "YES " ו"יורוקום".  איזו עמדה הם נוקטים מול ארגון ו\או הנהלה ומול בעלים לא מרוסנים?

המעגל הפורמאלי החיצוני – העסקי והממלכתי

המעגל הממלכתי כאן נמצאים הרגולטורים, מטעם המדינה ולא רק הרשמים, המפקחים\מפקחות, המבקר וביקורת המדינה, אלא גם לשכות רואי החשבון ועורכי הדין, מערכת המשפט והאכיפה והרשות המחוקקת. אלה, ובוודאי לא כולם, אינם תמיד בפוזיציה של "סכר" לחסימת סטיות אבל בוודאי מחובתם להתאים את כללי המשחק לאירועים ולתחכום "הסוטים" ועוד יותר לעשות לענישה מרתיעה.

הבנקים,  – במקרה של אליעזר פישמן, זועקת לשמים התנהגות הבנקים – הגדולים והקטנים. מהי מערכת האישורים ושיקול הדעת להעניק אשראי גדול כל כך? מה מנחה את הרשות המוסמכת לאשר אשראי נוסף למי שלא עומד בהחזרים וחייב כבר סכומי עתק? איזו עמדה הם נוקטים מול ארגון ו\או הנהלה ומול בעלים לא מרוסנים?

המשקיעים המוסדיים – זהו מעגל חיצוני רחוק, אבל גם הוא נמצא על המגרש. הרי מהיכן יש כסף לבנקים אם לא מהמשקיעים, ובעלי "הכיס העמוק" – אלה המוסדיים ה"משחקים" עם הכסף שלנו.

המעגל הא- פורמאלי

התקשורת – קוראים לה "כלב השמירה" אך האם היא יכולה למלא את תפקידה כאשר שולטים בה אותם אלה שצריך לבקר ולפקח על מעשיהם. במבחן התוצאה בחלק מהמקרים התקשורת לא מילאה את תפקידה.

הלקוחות, הנפגעים "מן השורה" –  הדוגמא הבולטת בפרק זה הינו תיק ענבל אור. כיצד קרה שרבים מלקוחותיה, הסכימו לתנאי התנהלותה ולא הרימו קול צעקה.

מסרים עיקריים

  • על פי החומר המתפרסם אליעזר פישמן נהג כמהמר וענבל אור כ"להוטה להתעשר – הרבה ומהר". כל מי שמתמכר לכסף, לכוח, לאגו (ולשלושתם ביחד) מגיע למצב בו היצרים משתלטים על דפוסי ההתנהגות והבקרות המתבקשות. כאשר המתמכרים איבדו שליטה על התנהלותם, שום קוד שבעולם לא יעצור אותם. או אז, שומרי הסף חייבים להיכנס לפעולה ולהגן על הציבור.
    • בשני המקרים – היו "שומרי סף" והם כשלו. האם הם מילאו את תפקידם? אם נרצה לדייק – צריך לחכות למשפטה של ענבל אור ולוועדת החקירה בעניין פישמן – אך מתוך החומר שהתפרסם התמונה ברורה למדי. על כל "שומר סף" באשר הוא, בדגש על אלו המחויבים על פי חוק, לעשות חשבון נפש ולשפר את ביצועיו לטובת ניקיונה של המערכת כולה.

צריך לקוות שפשיטת הרגל של אליעזר פישמן תוביל לכך שוועדת החקירה הפרלמנטרית תחשוף את הכשלים של תהליכי העבודה והחקיקה של המערכות השונות, והבנקים בפרט. סביר שיש כשל מערכתי החייב בחשיפה וטיפול.

  • ברמת הפרט – היזם והמנהל. כל אחד נדרש לבנות לעצמו את מערכת האיזונים והבלמים המתאימה לו ואשר תבטיח "עצירה לפני תאונה". הנושא צריך להיות חלק מן הכלים "בארגז הניהולי" ובקרה עצמית. הנושאים באחריות צריכים להקפיד ולבחור בעלי מקצוע איכותיים, שומרי סף, המקפידים על רוח החוק.
  • ולבסוף, אנחנו מאמינים באכיפה, יד קשה כנגד המפירים את החוק. זהו כלי הרתעה ויש לעשות בו שימוש

תגיות: ניהול, שומרי סף, אקטואליה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *