הקדמה
נפגשנו, שותפי חזי ואנכי, עם בעלים של יבואנית רכב ידועה. האיש השתחרר משרות קבע כקצין מודיעין והנחנו שיש לנו מה להציע לו – מתודולוגיה מודיעינית בעולם העסקים, תפור על פי מידותיו וצרכיו.
"חבריה, אני מקבל החלטות על פי האינטואיציה שלי ועד כה היא לא אכזבה אותי". המשכנו בשיחה נעימה באווירה חברית אך דבר תכליתי לא יצא ממנה. מאז חלפו כתריסר שנים וכל שנה, בראש השנה, אנחנו מקבלים ממנו ברכה אישית המזכירה לנו לבדוק באינטרנט ולהיווכח, כל שנה מחדש, שבמבחן התוצאה הישגיו מצביעים על כך שהוא צדק "והאינטואיציה אצלו עובדת".
לא כך ולא תמיד אצל אחרים. המאמר יציג מושגי יסוד וינתח את מנגנון קבלת ההחלטות האינטואיטיבי.
הגדרות והסברים של המושג אינטואיציה
מתוך "השגיאה של דקארט" רגשות, הגיון והמוח האנושי.*
המחבר מגדיר אינטואיציה כ"תהליך סמוי, מסתורי שבעזרתו אנו מגיעים לפתרונות של בעיות ללא אפשרות למצוא מהו ההיגיון המנחה אותו.
זהו תהליך של הבחנה, בחירה, סלקציה, סינון של האופציות האפשריות שלא דרך החשיבה ההגיונית. חשיבה לוגית ויכולת אנליטית הן תכונות הכרחיות למדען, אך הן רחוקות מלהיות מספיקות לשם עבודה יצירתית. היצירתיות נחה על גבי " שילוב של אינטואיציה והגיון".
מתוך "כן, או לא", המדריך לקבלת החלטות טובות יותר**.
המחבר מגדיר אינטואיציה בדרך הבאה: " אינטואיציה intuition פירושה " בהדרכה". המילה נגזרת מן הפועל הלטיני tueri שמשמעו " לשמור, לפקוח עין". המשמעות כיום היא " ללמוד". "אם הדרכה פרושה לימוד – אינטואיציה היא מה שלמדנו בתוך עצמנו".
באופן מעשי, האינטואיציה הינה הידע התת-הכרתי של פרט המבוסס על ניסיונו האישי והמתאים לו. בהקשר זה חברו יחדיו שני אלמנטים:
א. הניסיון המצטבר והלמידה מאירועי העבר.
ב. התחושה הנוחה בקשר להחלטה והדרך בה הושגה.
מתיאוריה למעשה
במשך מספר שנים ליוויתי והנחיתי קמ"ן עסקי בחברה גדולה. האיש, מבוגר יחסית, מהנדס תואר שני, עובד וותיק, עסק רוב שנותיו בפיתוח מערכות טכנולוגיות. כתפקיד אחרון, לקראת פרישה, קיבל את תפקיד הקמ"ן. הפעילות השוטפת שלו כקמ"ן כללה עבודה משרדית ענפה ומורכבת וגם אינטראקציה עם גורמים רבים בחברה ומחוצה לה – בארץ.
בשלב מסוים של הפעילות התעורר צורך לאסוף מידע במדינה אירופית מתקדמת. האיש התבקש לקיים פגישות עם זרים ובמהלך הפגישות להגיע למצב של הפקת מידע המעניין את מקום עבודתו. את "ההפקה" של המפגשים ונסיבותיהם הכינו גורמים מטעמי – הכול "נתפר" לפגישת עבודה של חילופי מידע לצורך פיתוח עסקים אפשריים בעתיד. הבעייתיות מבחינת הקמ"ן – הוא היה צריך להציג את עצמו כמומחה בתחום (וזה התאים מאוד לרקע שלו) אך לא כנציג מקום העבודה שלו וגם כאזרח "העולם", ללא הזדהות, אבל לא ישראלי (וגם בנקודה זאת האיש עמד בתבחינים שפה והופעה).
הפעילות עברה בשלום ובאופן חלק, לגבי המידע שהשיג, הדעות היו חלוקות בין – "בינוני" "לטוב".
יודגש, האיש קיבל תדרוך מקיף כתוב ובעל פה לפני ובין הפגישות, ובפגישות עצמן נוכח מנטור צמוד מטעמי, בגדר "החברה המעסיקה והמממנת".
בתום הפעילות, ולפני החזרה ארצה, הצעתי לקיים שיחת סיכום, לקבל רשמים ולתת משוב. להפתעתי קיבלתי סירוב מוחלט! לשאלתי, "עם מה אתה יוצא מן הפעילות הזאת?" קיבלתי את התשובה הבאה: "למדתי שלהבא אני צריך לשמוע יותר לאינטואיציה שלי". ביקשתי שיפרט וגם כאן קיבלתי סירוב.
מספר שנים לאחר שנפרדנו, במקום אחר והקשר אחר, האיש הסתבך באירוע מביך במיוחד בשל התנהגות מטופשת. האם זאת הייתה תוצאה של שליפה אינטואיטיבית? רק הוא יודע את התשובה. את הנקודות החלשות והחזקות של התנהגותו, אותן רציתי להעניק לו – אני שומר עד היום – לעצמי!
ניתוח
- הקמ"ן יצא לפעילות שמעולם לא התנסה בה. היה ברור שיכולה להתווסף לה מידה של חשש או חרדה.
- מאחר והוא התייחס אליה כאל חוויה אתגרית עם הילה של "ג'יימס בונד", הוא כנראה, בנה לעצמו ציפיות מוגזמות.
- שילוב של האמור לעיל נצפה בפועל ודווח על ידי ה"מנטור". זהו מצב היכול להוביל את המנגנון האינטואיטיבי להיכשל. אלא שהאיש לא עמד במבחן זה!
- מתווה הפעילות שבנינו נטרלה ממנו סוגיות הכרוכות בקבלת החלטות. הוא היה צריך לבצע את מה שהנחו אותו ובדרך שהונחה לפעול ומה שהוא יודע לעשות.
בשפה אחרת – לא היה כאן מקום לאינטואיציה ולא היה כאן מה לאלתר.
ובשפת המומחים
תחושת האדם העומד בפני החלטה הינה בעלת משמעות כבדה משום שבמצבים כאלה הפרט עשוי "להיות מודאג, משותק במחשבתו סחוט, לא בטוח בעצמו וחסר בטחון עצמי". לפי המחבר**, תחושות אלו הן בחזקת פעמוני אזעקה ובמצבים כאלה, עדיף לא להחליט משום שיתכן ונגרר להחלטה שגויה. כאשר המנגנון האינטואיטיבי משדר אי-וודאות או חשש – יש לחזור לתחילת התהליך.
ככלל, יש לעשות אבחנה בין קבלת החלטה במצב מורכב (מצב המורכב מחלקים\גורמים רבים) לבין קבלת החלטה במצב מסובך (מצב בו אינך מסוגל להבחין בין מרכיב אחד למשנהו").
מצב מורכב המטופל באופן שיטתי ונכון, על ידי בעל הדבר, יביא ברוב המקרים לפתרון, לעתים פשוט ומהיר.
הגדרת מצב כמצב מסובך תגרום, ברוב המקרים, לתחושת חוסר אונים.
בכל המצבים האלה מידע חדש וממוקד לנושאי ההתלבטות, בצד היוועצות עם מומחים לדבר, הינם כלים היכולים לתרום למקבל ההחלטה לצאת באופן מיטבי מן המצב.
בחיי היום יום, ובמקרים רבים, האינטואיציה באה בכפיפה אחת עם האינסטינקטיבי. אנשים שולפים החלטות מן המותן. למותר לציין שיש בשילוב זה מתכון קטלני לקבלת החלטות שגויות.
מסרים עיקריים
- אינטואיציה היא מנגנון הנמצא אצל כל אחד מאתנו. לעיתים היא המנגנון האולטימטיבי לפתרון בעיות מורכבות, יצירתיות וחדשנות.
- מאחר והאינטואיציה פועלת מתוך סך הידע והניסיון המצטבר שלנו חשוב להבין שבמצבים זרים לנו (שבהם אנחנו לא כל כך מבינים), מוטב לנו להצטנע, או להפעיל את המנגנון הלוגי\אנליטי.
- כאשר אפשרי, יש זמן ויש לך גם מערכת תומכת, עדיף תהליך סדור של קבלת החלטות. אגב, בדרך זאת ועל ציר הזמן יכול להשתכלל המנגנון האינטואיטיבי, בחזקת צבירת ניסיון.
- ולבסוף, יש מרכיב נוסף המוזכר כאן במעורפל וראוי להתייחסות נפרדת. הכוונה למצבי שחיקה ויצריות בתהליך הניהולי. על כך במאמר נפרד.
מקורות
*פרופסור אנטוניו דמאסיו הוא פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת דרום קליפורניה במחקרו "השגיאה של דקארט" הראה דמסיו שלרגשות יש תפקיד מרכזי בקוגניציה חברתית וקבלת החלטות התרגום לעברית הופץ בהוצאת "כינרת ביתן" הוצאה לאור.
**ד"ר ספנסר ג'ונסון הוא אחד ההוגים והכותבים המשפיעים ביותר בעולם. ספרו: "כן" או "לא" היה לרב מכר עולמי כמו גם ספרו "מי הזיז את הגבינה שלי". יצא לאור בהוצאת מטר וספריית המי"ל.
תגיות: ניהול, קבלת החלטות, אינטואיציה, מודיעין